חוג של קריאה

האם הרוח חייבת

להשאר שם למעלה ? האם הרוח תמיד תפיל אותנו בסערה ?

בדמיוני אני רואה סערה שם, למטה, באדמה היציבה.

שם בהכרות הבסיסית והמדויקת,

שם ניתן גם לשאול על סערות צפויות/ קיימות,

וכמה האדמה זקוקה להן, כך

היא זזה, כך היא מרווה את

צמאונה.

הייתכן שארגיש דיוק, קרקע, רצון לחיבור , להעמיק שורשים, אך יחד עם זאת

לשאול על החורים, על הסערות ? על הרטיבות והנפיחות?

מבלי להרתיע, אלא בהבנה וברטט של פעימה שם למטה