לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הולם להפליא

עניין של אמונה
ואדיקות לשמה
לפני 4 שנים. 20 ביוני 2020 בשעה 9:11

 

 

לפני 4 שנים. 7 ביוני 2020 בשעה 4:53

באותו ערב היא הגיעה אליי, אני ישנתי.

אמנם קבענו והכל, אבל היה יום עמוס ומתיש ואני נשפכתי.

מסתבר שהיא ישבה לידי שעה בזמן שישנתי.

ליטפה וחיכתה.

ואז התחילה להשתעמם ולהציק בקטנות.

בקושי הצלחתי לפתוח את העיניים, העייפות לא הניחה לי אפילו לדבר ברור.

 

ואז היא הפכה משימתית, הורידה ממני ג'ינס ותחתונים, והתחילה למצוץ. בנחישות. מכוונת מטרה.

וזה עבד, מהר מאד הוא הפך לאיבר קשה, גדול, עבה, מבריק ונכון.

והיא התקלפה מבגדיה, חושפת גוף מושלם, מעוצב, מעורר. כזה שרואים בפנטזיות ובחלומות.

ואז היא התיישבה, השחילה עצמה עליו, ננעצה, החליקה את הכוס הרטוב והרעב שלה, כל הדרך מראשו ועד בסיסו.

הפנים שלה אמרו עונג, רעב ונחישות.

ואז התחילה הדהרה, כזו שאני לא זוכר ממנה כבר מזמן.

מהירה, אינטנסיבית, פראית, כאילו הייתה אינדיאנית שחיל הפרשים השביעי דולק אחריה.

לאורך זמן היא המשיכה, מגלה עוצמות וכוחות שאני לא זוכר.

מסתבר שהצורך היה עז, ההמתנה הייתה יותר מכפי שיכלה לשאת, וההצטברות נדרשה לפריקה.

והיא עוררה אותי ברמה כזו, שבשלב מסוים נגוזה העייפות, הצבתי אותה על ארבע, ומילאתי אותה חזק, עמוק ומהר - כמו שהיא אוהבת.

 

תמונות הלילה הזה הולכות איתי כבר כמה ימים.

ומה שעוד הולך איתי הוא העובדה, שאחרי כל זה, במקום להתעלף חזרה לשינה, רמת האנדרנלין שהיא הציפה בי הייתה כל כך גבוהה, שמצאנו עצמנו מתלבשים ויוצאים.

בשעת לילה מאוחרת, למצוא שולחן מבודד בפאב השכונתי.

 

נזכרתי בזה הבוקר, כשהתעוררתי.

וחייכתי לעצמי, גם כי הזכרון עורר זיקרון, וגם כי הזכרון מתוק ומענג, ובעיקר כי אני יודע, שהלילה היא תבוא שוב.

 

שבוע טוב

 

 

לפני 4 שנים. 16 במאי 2020 בשעה 9:50

 

היא לא ממש הכירה שליטה עד שהגיעה אליי, לא בלעה זרע מימיה, לא הוצלפה.
לא שירתה גבר, לא הייתה חור/ כלי, לא התמסרה באופן טוטאלי.

היא אישה מנוסה, היו לה גברים בחיים, אבל היו דברים שלא הכירה, אולי רק בפנטזיות.

 

ועכשיו, אחרי כמה מפגשים, היא כבר למדה וממשיכה ללמוד.

מגלה עולם, משתפת פעולה בהתלהבות, מחכה לחידוש הבא.

היא מגיעה פעם בשבועיים, לפעמים יותר, אבל כשהיא כאן היא הכי נגישה וזמינה שיש.

מחכה לרגע בו אחליט להשתמש בה.

 

"כן, תקרע אותי אדוני"
"אני זונה שלך, כלבה שלך, חור שלך"

"אני מכורה לזין שלך"

 

היא מגלה עולם חדש ונכנסת לספייס אחר, כזה שבו היא כבר לא שולטת בעצמה ורק רוצה עוד ועוד.

היא של לפני חודשיים לא הייתה מאמינה על עצמה, שתאהב סטירות, הצלפות, נשיכות, שתתחנן לגמירה בפה שלה.
לא הייתה מאמינה שתאהב את הסימנים שמושארים עליה, את היריקות ואת משיכות השיער.

וכשהיא בשיא האטרף, מזויינת בכוח ובנמרצות, נבעלת ונחדרת לעומק, מסוממת מרוב תשוקה וחרמנות, היא שוכחת את העברית, ועוברת לשפתה שלה.

 

انا شرموطة ممحونة

مَزِّعلي كُسّي

نيكني

 

 

 

לפני 4 שנים. 6 באפריל 2020 בשעה 6:26

לפני 4 שנים. 27 במרץ 2020 בשעה 3:16

 

זה התחיל בזה שנעמדתי מולה, האגן שלי בגובה פניה, כשהיא יושבת .

היא לא היססה לרגע, זיהתה את המבט המיוחד בעיניים, חילצה את הזין שלי החוצה והחלה לינוק אותו בפיה .

בשאיבות סוחטות, בתנועה של יד שמלווה את הפה, במציצות קצובות.

 

היא יודעת את העבודה. בפיה הוא התקשח במהירות, עד למצבו המלא, הקשה, הגדול, המקסימאלי.

 

ואז תפסתי אותה בשיער, גורר אותה אחרי למיטה, היא ידעה היטב מה עומד להתחולל.

הטלתי אותה על המיטה, על בטנה.

 

במשיכה אחת הורדתי מעליה מכנסיים קצרים ותחתונים. 

תפסתי אותה חזק במותן ביד אחת.

בשנייה הובלתי אותו לתוכה.

 

בשניות הראשונות הכניסה הייתה קשה, ואז גל של רטיבות עטף אותי, מחליק את דרכי.

ספאנק גדול וחזק צלצל באוויר, משאיר חתימת כף יד אדומה על התחת שלה,

ועוד אחד בצד השני, לאיזון.

 

התחלתי לתקוע אותה במרץ, בכוח, עמוק, חזק ומהר.

כמו שהיא אוהבת, כמו ששנינו אוהבים.

התחת שלה מובלט ומורם והזין שלי מגיע לה עד הסוף.

עד העומק.

חילצתי שד אחד מתוך הגופייה שלה, מבלי להסיר אותה, רק בהסטת הבד, כשאני ממשיך לתקוע ולפמפם.

מרגיש את הזין שלי נעטף ברוך וברטיבות של הכוס המוכר.

 

ואז באה מכונת התפירה.

אחיזה חזקה של המותניים, ותקיעה מהירה מהירה, חזקה ואלימה של הכוס שלה.

היא עפה,

שם היא גמרה בפעם הראשונה.

 

היא אוהבת להיקרע, להיטחן, להיבעל.

 

השכבתי אותה על הגב, הרמתי את רגליה עד שהברכיים כמעט ונגעו במצח, ונעצתי את עצמי אליה שוב.

האפקט היה מדהים, כל גופה היטלטל והיא החלה ליבב.

 

אחרי זמן לא מוגדר סובבתי אותה שוב והכנסתי אותה לתנוחת ספינקס.

השוקיים צמודות לירכיים והראש צמוד למזרון.

תוך שאני תוקע שוב ושוב , היא הושיטה יד אל בין רגליה על מנת ללטף ולגעת בביצים המיטלטלות והולמות בה.

אני אוהב את זה.

 

במשך פרק זמן ממושך למדי המשכתי לנעוץ אותה בקצב אחיד ומונוטוני.

דקות ארוכות.

בתוך הזמן הזה התרגשה עליה עוד גמירה, מה שליבה אותי יותר וגרם לי להיות אינטנסיבי יותר.

 

בשלב מסוים השכבתי אותה על הצד ונכנסתי אליה כך, מרגיש אותה מתפתלת, שומע אותה גונחת.

 

ואז בחזרה לדוגי.

 

 

שיערה נמתח בידי, צווארה נמשך אחריו.

 

מדי פעם מנמיך את פי אל עורפה ומותיר שם את חותם שיניי, מזכרת ליום המחר, סימון.

 

חצי שעה זה ארך, פחות או יותר.

ולקראת הסוף הרגשתי את זה עולה וגואה, האצתי עצמי שוב בתוכה, הולם במהירות ובחוזקה

עד אשר בנהמה גדולה ועמוקה רוקנתי את עצמי בה, בתוכה.

 

גופי נשמט עליה, מכסה את כולה.

מכביד עליה משקלי.

 

נרגע

מריח אותה בין התנשפויותיי

מרפה את המתח באבריי

 

 

לפני 4 שנים. 6 בדצמבר 2019 בשעה 10:43

 

חדירה למרכז מסה.

מפגש של גופים שמלווה בצלילי התנגשות חזקים ורפטטיביים.

צלילי התנגשות אגן בישבנים שוקקים, צלילי ספאנקים מהדהדים.

יחסים שהם יחסי עוצמה, במובן הבסיסי והקמאי ביותר שיש.

וגם כאלו שמגדירים את יחסי העוצמה שבהמשך הדרך.

 

מפגש שבו אתה יכול לתת דרור ולשחרר את כל העוצמה העצורה והאצורה בך.

להיכנס עד הסוף, להיכנס עם כל מה שיש, להיכנס בכל הכוח.

לא לחשוש שתישבר, שתתפרק.
לא להרגיש את היד הבולמת על הבטן או הירך.

 

משהו שרק מתי מעט מהקוראים והקוראות מבינים לאשורו. מיצוי מלא של היתרונות הפיסיים והיכולות הפיסיות. 

מפגש שמותיר חותם.

 

 

לפני 4 שנים. 4 בדצמבר 2019 בשעה 22:11

 

- "פשוט תעשי מה שאני אומר לך. אל תסתבכי."

- "כבר שכחתי איך זה. זה באמת הרבה יותר נוח ככה."

- "כאן ימינה וימינה. ועכשיו ישר. את רואה כמה זה פשוט?"

- "וואו. זה שחרור של ממש. כבר הרבה זמן לא הרגשתי ככה."

- "כי שכחת כמה זה נוח להיות נשלטת. כשאת לא צריכה לחשוב. רק לבצע"

- "אוף. זה היה חסר לי. יותר מדי זמן הייתי צריכה להחליט ולהתלבט בעצמי"

- "כל מה שאת צריכה לעשות זה להקשיב. תיכנסי לכאן. תחני פה"

- "זה באמת מרגיש הרבה יותר פשוט. אני צריכה לעשות את זה יותר"

- "את יודעת. לפעמים החופש הגדול ביותר הוא להניח את ההוראות וההחלטות למישהו אחר"

- "ומה עכשיו?"

- "את כבר יודעת מה עכשיו. את זה אני בטוח שלא שכחת..."

 

 

לפני 5 שנים. 13 באוקטובר 2019 בשעה 23:28

דרגה גבוהה של קירבה:

 

ה: ער?

א: כן

ה: בבית?

א: כן

ה: לבד?

א: כן

ה: אני יכולה לבוא?

א: כן

 

 

דרגה עוד יותר גבוהה של קירבה:

 

ה: ער?

א: בואי

 

 

לפני 5 שנים. 19 בספטמבר 2019 בשעה 9:13


הייתה לי מחשבה מחרמנת עלייך קודם.
החלפתי מכנסיים והורדתי את החגורה, שלפתי אותה מהמכנסיים כשהם עליי, במשיכה אחת - ונזכרתי בך.

איך התחת הקטן והעגול שלך הפך מלבן לאדום עם כל הצלפת חגורה שקיבלת. ואני תהיתי מתי תבקשי להפסיק - אבל לא ביקשת. והתחת שלך הלך והאדים, ויכולתי לראות את הכוס שלך נרטב ונפתח עם כל הצלפה, עם כל פס אדום שהצטייר עלייך.
ואז ביקשת שאזיין אותך עם האצבעות.
ומצאתי את עצמי מזיין אותך עם האצבעות עמוק ומהר ביד אחת, וחונק את צווארך ביד השנייה, והעיניים שלך מתגלגלות, ואת כולך מחורמנת ומרוגשת ומבקשת יותר חזק, ויותר מהר, ויותר לוחץ.
והרגשתי איך את עפה בתוך הסאב ספייס שלך.


בשלב מסוים גילית שיש לך ידיים פנויות ופה פנוי, ושיש זין גדול, עבה וזקור, שמתנוסס ממש מול פנייך, וזה נגמר בהתפוצצות של זרע בפה שלך כשאת אדומה וסמוקה, מתנשפת ולהוטה.

זה מדליק שאת אוהבת חגורות, למרות שיש כאן גם שוט שיכול לעשות את העבודה. וזה מופלא להרגיש כמה הכוס שלך רטוב ומחליק בין שני ישבנים אדומים ובוערים.

וזה תמיד מהנה לפגוש גורה חדשה וצעירה.

 

אני אוהב תגליות כאלו והיכרויות שכאלו.
נראה לי שאת צריכה להגיע לכאן שוב.

לפני 5 שנים. 28 באפריל 2019 בשעה 7:54