הולם להפליא

קצת לפני שמונה בבוקר נשמעה דפיקה בדלת.

ניגשתי לפתח הדירה, ערום. הצצתי בעינית כדי לוודא, והיא הייתה שם. עומדת במדיה, ועל כתפה תיק הגב שלה. פתחתי והכנסתי אותה פנימה.

את הדלת נעלתי תוך שאני בולע אותה במבטים, והיא במבט שחלקו נבוך וחלקו מקטר.

אני מזיין אותה, מנהל אותה, שולט בה ומשתמש בגופה כבר חודשים. אבל זו הפעם הראשונה שהיא הגיעה במדים. המדים שהיא שונאת, בגדי העבודה שלה- מדי שוטרת במשטרת ישראל.

לכל אחת ואחד מאיתנו יש פנטזיות, לרובנו הן נשארות בגדר כאלו.

את רובן של הפנטזיות שלי מימשתי לאורך הזמן, ובמקביל יצרתי ועודני יוצר חדשות, וחותר גם למימושן.
לזיין שוטרת זו  לא ממש פנטזיה מקורית, אני יודע. ויש סיכוי סביר שכבר היו כאן אחת או שתיים – אך לא על מדים.

ועכשיו היא כאן. שוטרת שסיימה משמרת תגבור בסיור בעיר אחרת, על מדים, שיער אסוף, חגורת עור כבדה ושחורה, אקדח למותניה.

והיא שלי – לעשות בה ככל העולה על רוחי.

היא עומדת מולי ומתחילה להתפשט.

• "לא! הישארי עם מדים"
• "אבל חם לי"
• "הישארי אתם"

היא סוגרת בחזרה את הכפתור שנפתח, המבט מתחנן

• "אתה יודע שאני לא אוהבת אותם"
• "אני אוהב אותם"

היא מסתכלת עליי במבט שמקבל את הדין ומספיקה למלמל:

• "זו פעם ראשונה שאני רוצה להתפשט, ואתה לא נותן לי"

היא עומדת במרכז החדר. במדים. אני יושב על הכסא החביב עליי ומכוון אותה במבט. היא מצייתת, נעמדת על הברכיים בין רגליי המפושקות ומתחילה למצוץ.

את ההזדמנות הזו אני ממצה עד תום.

במראה הצידית אני רואה את הראש שלה עולה ויורד, את המדים והסמלים. ומחייך למחשבה שאך לפני כמה שעות היא הייתה נציגת החוק והסמכות השלטונית במפגשים כאלו ואחרים עם תושבים.

ולא, זה לא דומה למישהי שלובשת מדי שוטרת במסיבת פורים או במשחק תפקידים. זה הדבר האמיתי.

מאוחר יותר היא מקבלת אישור להתפשט ונשארת עם חולצת המדים הפתוחה עליה. כך שגופה המעוצב והגמיש זמין לפעילות יותר נמרצת ואינטנסיבית. ההסתייגות שהייתה לה משילוב המדים שהיא שונאת והזיונים שהיא אוהבת, הלכה והתמוססה.
את השלב בו היא הייתה ערומה לגמרי ורק החגורה עם האקדח למותניה היא כבר אהבה ממש. בייחוד כשהוריתי לה להתבונן במראות שסביב המיטה, תוך כדי.

ההשתקפות שלה במראה, נחדרת, נבעלת, מזויינת כמו שהיא אוהבת, עם הטאץ' הייחודי של החגורה הכבדה שמלווה אותה בסיטואציות אחרות לגמרי, הדליקה אתה, נצרבה ברשתית ובתודעה.

כשהתארגנה לצאת, כמה שעות אחרי, כשסימנים אדומים על ישבניה, ועיטורי נשיכות על כתפיה מוסתרים מחדש ע"י מדים מהוגנים, היא ביקשה לוודא שאני שבע רצון ושזה בסדר שהיא תבוא על אזרחי בפעמים הבאות.

• "סבלת נורא?"
• "אתה יודע שלא"
• "אז?"
• "אתה מבין כמה קשה יהיה לי לשבת בסיור של שמונה שעות עם התמונות והזיכרון של מה שקרה כאן הבוקר? עכשיו אין הפרדה בכלל. עכשיו המחשבה שאני זונה שלך תהיה נוכחת גם שם"

שלחתי אותה לדרכה. מחויך

אני אוהב להפוך פנטזיות מכאלו שעוד יקרו לכאלו שכבר קרו. לא מן הנמנע שזה יקרה שוב, אבל אפשר לסמן וי ולהתקדם למימושים הבאים.

יש רופאה בקהל?

משהו שכתבתי לפני כמה שנים, על משהו שקרה לפני רבע מאה

http://cafe.themarker.com/post/1554303/

"אחרי שאתה יוצא מתוכי אני נשכבת על הגב, מסדירה נשימה, ומרגישה את האיברים הפנימיים שלי חוזרים, אט אט, למיקומם המקורי."

החרות שלה, החופש שלה, השחרור שלה.

מגיעים מהמקום הכי נתון, הכי נשלט, הכי מסור.

את החרות האולטימטיבית, הצרופה היא מוצאת כשהיא נתונה לחסדי אדונה.

כשהיא זונה, שפחה, נרצעת ונחרטת.

היא מגביהה לעוף כשהיא מרותקת ואחוזה.

היא הגיעה קצת לפני הכנסו של חג החרות,

ויצאה אחרי כמה שעות כשהכאב והשליטה חרוטים בה.

עם גוף דואב, ונשמה מתרוננת,

עם לב מלא חרות ועור חרוט.

שמחה על שגילתה את חירותה, מתענגת על נשמתה הצרובה והחרוטה.

חג חרוט

חג חרות

חג שמח

ה: המחשבות האלו, המילים שלך, התמונות שיש לי בראש... זה מטריף אותי. יש לי עקצוצים בבטן.

א: בקרוב הקצה של הזין שלי יפגוש את העיקצוצים שלך, מבפנים.

היא הגיעה בפעם הראשונה.

הפשטתי אותה די מהר.  

העמדתי אותה עירומה לגמרי,

בחנתי אותה מכל צד.

הוריתי לה להתכופף ובחנתי את החורים שלה  

עם האצבעות,

בחינה מעמיקה ויסודית.    

ואז השכבתי אותה על המיטה.  

אני נשארתי לבוש  

כיסיתי את עיניה  

והדלקתי נר צבעוני דק כזה של חנוכה  

היא לא צפתה את טיפת השעווה הראשונה  

כל הגוף שלה זינק, רטט של עונג עבר בה.

ופחד כביר  

מהלא נודע

טיפה על הגב, טיפה על העורף, טיפה על התחת,

טיפה על שפתי הכוס.

היא לא יכלה לדעת לאן והיכן

תיפול הטיפה הרותחת הבאה...    

ה: אני קצת חולה, אני לא מרגישה טוב, הייתי צריכה להישאר בבית עם תה ולימון.

א: הרי אם היית "נשארת בבית" לא היית באמת נשארת בבית. שכן את יודעת שמנת זרע טרייה ונכבדה הייתה מחוללת נפלאות לגרון הכואב שלך.

ה: אין סיכוי שהייתי נשארת בבית. אני מרגישה רע כי הגוף שלי רוצה להיות במקום אחר.

א: את מרגישה רע כי את זונה. וזונה רוצה לקבל זין. והזונה הזאת רוצה שישתמשו בה. שימלאו לה את החורים עם זין גדול. שידפקו אותה ברוע ובכוח

ה: אוף. זו בדיוק התרופה שאני צריכה. אני צריכה עוד טיפול. מתי שעת הקבלה הבאה שלך?

את תיכנסי.

ותנשמי עמוק.  

אתן לך משהו לשתות

אשאל אותך אם את צריכה ללכת לשירותים.  

את תתארגני ותירגעי  

ואז תגידי שאת מוכנה.      

אגיד לך להשתיק את הטלפון.  

ומהרגע הזה את תהיי שלי.

לגמרי.  

בסרט בד שחור אכסה את עינייך.

ואפשיט אותך כפתור אחר כפתור רוכסן נעליים חזייה תחתונים  

עד שתעמדי מולי עירומה לגמרי ורק פס בד שחור מכסה את עינייך.      

להמשיך?