צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הולם להפליא

עניין של אמונה
ואדיקות לשמה
לפני 9 שנים. 9 באוקטובר 2015 בשעה 19:55

זו מישהי שיודעת להכין מרק שעועית ממש טוב

שיודעת לגלגל

שנותנת מסאז' טוב

שלא מפריעה לישון

 

וזהו

 

לפני 9 שנים. 30 בספטמבר 2015 בשעה 8:36

 

שלחה לי פעם ציור, שציירה על בסיס צילום.

 

הוא נהדר בעיניי, ואני מעלה אותו כאן ברשותה.

 

 

 

 

לפני 9 שנים. 27 בספטמבר 2015 בשעה 4:02

 

- "אני רוצה לבוא אלייך, אני רוצה שתיכנס לי לנשמה"

- נשמה זה משהו רוחני, ערטילאי, אני לא חושב שכניסה אליה מחייבת מפגש פיסי

- "כניסה אמיתית לנשמה צריכה להיעשות דרך הפתחים הגשמיים שלי"

 

 

לפני 9 שנים. 22 בספטמבר 2015 בשעה 7:00

 

 

מספרת לי מהכתובת הרשמית שלה לכתובת הרגילה שלי [שתחת שמי האמיתי] על עניין מקצועי שביצעה בהצלחה תוך שימוש בעצותיי, ואני משבח אותה, מפרגן לביצוע המוצלח, וכותב לה שאני מאד גאה בה.

 

ואז עובר לתיבת הדוא"ל של הולמס ושולח לה למייל השני [הקינקי] שלה: "וחוץ מזה שאני גאה בך, את אחלה זיון ונהניתי מאד להשתמש בך אתמול"

לפני 9 שנים. 20 בספטמבר 2015 בשעה 9:41

 

לפני כחודש או חודשיים ביקשה ממני חברה חדשה, שעולם השליטה מושך אותה, אך חדש לה להסביר לה כמה דברים.

בעיקר היא התקשתה לשחרר. כמי שמפנטזת על להיות נשלטת, על להילקח כוח, על לקבל מרות, היא מתקשה לוותר על השליטה שלה. על העקרונות הנוקשים שהיו חלק מחינוכה, על ההתנהלות שהייתה לחם חוקה במשך מרבית (ואולי כל) חייה.

ניסיתי לפשט את הדברים ופירקתי את ההסבר שלי ואת התהליך המוצע, האופציונאלי, לשני חלקים.

קראתי להם הסרת אחריות ומסירת האחריות.

 

הסרת האחריות היא הפעולה הראשונה בסדר הדברים, לשיטתי.

כאשר את (או אתה, במקרה של נשלט זכר) מחליטה להסיר מעצמך אחריות למתרחש, הרי שאת מותירה מאחור את העכבות, המעצורים, המשפטים הקדומים ואת מכונת הסטריאוטיפים.

אם אינך אחראית עוד, את עשויה לחסוך מעצמך את ההלקאה העצמית המוסרנית בדיעבד. שהרי זו לא הייתה אחריותך, זו לא משהו שאת שלטת בו, זה משהו שהיית פאסיבית במהלכו, מקום בו התחלף מקומך מסובייקט לאובייקט.

הסרת האחריות מאפשרת לך להנות מההתרחשות, מההישלטות, מלהיות נתונה למרות, ובו בעת להיות פטורה מהעול של להיות אחראית להתרחשותם של הדברים. כשאינך זו שמחליטה מה קורה את מספקת לעצמך פטור מכללי מוסר שגדלת עליהם ושטבועים בך. אלו שבאופן רציונאלי כבר מזמן התנערת מהם, אך עדיין נמצאים במערכת שלך.

 

החלק השני (וכזה שאינו נפרד ומנותק מהראשון) הוא מסירת האחריות.

שהרי האחריות שהוסרה אינה נשארת תלויה לה באוויר, מישהו צריך לקבלה, בה במידה שמישהו הסירה מעצמו.

אם החלק הראשון התייחס ל"מה צריך לעשות" הרי שהחלק השני מתייחס ל"עם מי צריך לעשות".

האחריות אינה יכולה להמסר סתם כך לכל דכפין. על מנת שהחוויה תהיה טובה, מפרה, מעצימה ומהנה חשוב הביטחון הפיסי והנפשי של הנשלטת. ולכן הבחירה בפרטנר היא מהותית.

מקום שבו תרגישי שאת יכולה לסמוך על הפרטנר שישמור עלייך גם תוך כדי זיון/ סשן/ תהליך מנטלי נלווה הוא המקום שבו תרשי לעצמך למסור לידיו את האחריות, את השליטה, את "המפתחות".

מסירת האחריות בידי פרטנר קשוב, חכם ומנוסה. ולא פחות חשוב מזה, כזה שאת נמשכת ומשתוקקת אליו, תאפשר לך להנות ממה שהוא עושה לך, להנות מלרצות ולרצות אותו, להתענג על השרות שאת תעניקי לו, ולדעת שהוא יהיה שם גם בצד האחר של החוויה על מנת לאסוף, לכוון, לתקן, להעניש, לחנך.

 

השילוב של השניים, הסרת האחריות ומסירת האחריות - מהווה למעשה, לשיטתי, שיעור חשוב ומהותי לנשלטות שרוצות לדעת, להכיר ולהתנסות, אך לא מצליחות להתנתק מהמוסכמות והנורמות של העולם ה"רגיל" ה"ונילי". ולכאלו שאינן מצליחות להתנתק מהמטען המגביל והכבד שהן מביאות איתן.

השיעור הזה, נכון לו להיות הראשון, או בין הראשונים בדרך לקבלת מרות מלאה ממקום שלם.

 

 

לפני 9 שנים. 19 בספטמבר 2015 בשעה 20:19

 

כשאת שיכורה האמת יוצאת.

 

נובעת מתוכך, ללא שליטה,

 

וכל העכבות מתמוססות.

 

ואני לא עושה עם זה כלום, לא ממנף, לא מנצל את הרצון והתשוקה,

 

שלא תאשימי את האלכוהול בדיעבד.

 

רק דואג שתזכרי מחר את מה שרצית הלילה,

 

ומסביר לך, למחרת, שזה שם תמיד.

 

לא רק כשאת שיכורה...

 

 

 

 

לפני 9 שנים. 18 בספטמבר 2015 בשעה 12:32

 

מרחרח את האוויר.

 

מריח את הריח של הטרף.

 

הטרף מהסוג הרוצה להטרף,

 

להטריף ולהיטרף.

 

זוקף אזניים,

 

מסתער

 

לוטש עיניים ושיניים

 

טורף.

 

לפני 9 שנים. 7 בספטמבר 2015 בשעה 20:11

"החיים לצדך הם מאד פשוטים, בסופו של יום,"

היא אומרת

"אני פשוט עושה מה שאתה אומר לי לעשות. זה חוסך לי לבטים וקבלת החלטות..."

 

 

 

 

 

לפני 9 שנים. 30 באוגוסט 2015 בשעה 16:03

"ורק שתדע שהגוף שלי מגיב אליך בלי קשר למה שהלב או הראש אומרים"

 

 

לפני 9 שנים. 13 ביוני 2015 בשעה 16:27

איך אפשר לכבוש אותה? 

 

תלוי את מי אתה שואל

 

 

ואן דר גולץ, ז'ומיני, קלאוזוביץ או לידל הארט


כמספר ההוגים כך מספר האסכולות


ואי אפשר בלי סון דזה:  (או שאתם מכירים אותו כ סון טסו)

בעשרה לאחד, כתר אותם.
בחמישה לאחד, תקוף אותם.
בשניים לאחד, הילחם בהם.
בשוויון, פלג אותם.
בפחיתות מספרית, התגונן מפניהם.


או במילים אחרות. כל מקרה לגופו. והחוכמה היא זיהוי המקרה:

לעיתים בליץ קריג בסגנון רומל וגודריאן ינתץ את הקווים ויביא לחדירה עמוקה
לעיתים מצור ממושך ומושכל בסגנון וובאן יתיש את המגינים ויכניע את העיר
לעיתים עמדה אמצעית וקווים פנימיים סטייל נפוליאון יקנה לך תהילת עולם
ולעיתים איגוף כפול כחניבעל בקנה יותיר אותה כנועה



<הולמס בסינופסיס לקורס מבוא>

 

 

 

*משהו מפעם