|
|
|
"אתה מגיע לי לרחם" היא אומרת
והוא תוהה האם היא מתכוונת לזה רק פיסית, טכנית, מילולית.
שהיא ממש מרגישה איך בחדירה העמוקה בתנוחה המסויימת זה קורה.
או שזה משהו יותר עמוק.
גם מעבר לפיסי.
מה יכול להיות יותר עמוק מאשר גבר שנוגע לאשה ברחם?
בבית הכנסת היה כתוב מעל ארון הקודש
"דע בפני מי אתה עומד בפני ממ"ה הקב"ה"
בית כנסת עני
עם ארון קודש קטן
לא היה מקום לטקסט המלא
וכך מלך מלכי המלכים הפך לממ"ה
והקדוש ברוך הוא לקב"ה.
כשהמקום צר, גם אלוהים לא מוצא מקום לכל תאריו.
מה עושה מי שכבודו מלא עולם כשהמקום צר מלהכיל?
אני פורש שמיכה על הרצפה
לא בשבילך, אל תתלהבי.
בשבילי, על מנת שכפות רגליי לא תוצבנה על הרצפה הקרה והקשה
על מנת שברכיי לא תתחככנה במרצפות
אני פורש שמיכה על הרצפה
וכשתיכנסי אני אתעל אותך אליה במבט
את תשאלי במבט אם להתפשט קודם ואני אאשר
את תעמדי על מרפקייך וברכייך לרגע
ואז תצמידי ראשך לרצפה המכוסה, מגביהה עוד יותר את ישבנייך והחריץ הפעור בינם
אני פורש שמיכה על הרצפה
ולך אין מושג מה מצפה לך הפעם
מה יפלח את הווייתך היום?
למה תידרשי היום על מנת לעשות את הטוב בעיני
אני פורש שמיכה על הרצפה
ועליה תפרשי בפניי גלויה וברה.
ברה, עד אשר אותיר בך את סימניי
סימניי המוצלפים והצרובים, סימניי הכואבים והנוזלים
אני פורש שמיכה על הרצפה
והשמיכה הזו תהיה כר שעשועיי
והשמיכה הזו תהיה גיא הכאב שלך
ועליה תיפרשנה כנפייך ואת תתרוממי לעוף
אני פורש שמיכה ופורש לישון
ואת
תעמדי עליי לשרת אותי ככל אשר אחפוץ
יין אדום
ייו אדון ?
היא שואלת.
הוא מכיר הכל,
יין, בירה, עראק, בלאדי מארי,
רק את הצהובים הוא לא אוהב. שיהיו בני 12 או 18 הוא מעדיף בלעדיהם.
מבוסם
היא אוהבת כשהוא ככה,
היא מספיק בטוחה בכדי לדעת שהיא בטוחה אצלו גם ברגעים האלו.
זה מאד נוח כשיש מישהו ששולט בעצמו (ובה) גם כשהוא שיכור.
זה אמנם עולה לו במחיר השחרור המלא שלו, אבל הוא ממילא קונטרולר - אז למה שהיא לא תהנה מזה.
היא יכולה לשתות איתו עד כלות - הוא כבר ישמור על שניהם
קו?ם ה?ת?נ?ע?ר?ה ע?ם ח?ל?כ?ה
ע?ם ע?ב?ד?ים ו?מ?ז?י ר?ע?ב
א?ש נ?ק?מו?ת ה?ל??ב ל?ח?כ?ה
ל?ק?ר?את או?י?ב ה?כ?ו?ן ל?ק?ר?ב.
עו?ל?ם י?ש?ן ע?ד?י ה?י??סו?ד נ?ח?ר?יב?ה
מ?ג??ב כ??פו?ף נ?פ?רו?ק ה?עו?ל
א?ת עו?ל?מ?נו? א?ז נ?ק??ימ?ה
ל?א כ?לו?ם מ?ת?מו?ל,
מ?ח?ר – ה?כ??ל.
ז?ה י?ה?י?ה ק?ר?ב א?ח?רו?ן ב??מ?ל?ח?מ?ת עו?ל?ם
ע?ם ה?א?ינ?ט?ר?נ?צ?יו?נ?ל י?עו?ר, י?ש?ג?ב א?ד?ם
(עברית - אברהם שלונסקי)
חג פועלים שמח
הנה משהו שנשלח אליי היום.
פנו לעצמכם כמה דקות,
הגבירו מעט את הווליום,
ולחצו על הקישור.
תנו לעצמכם שתי דקות שלמות לפני שתחליטו אם לצפות עד הסוף.
לא תתחרטו.
הנה זה:
"מה? כל הזיונים שלך כאלו מוצלחים?"
לא, יש לי גם זיונים שהם "רגילים" ולפעמים אפילו זיונים גרועים.
"אז למה עליהם אתה לא כותב?"
כי אין הרבה מה לכתוב עליהם.
"מה עושה את הזיונים הטובים והמופלאים לכאלו?"
חיבור נכון וטוב. התאמה שמוצאים באופן נדיר. שני אנשים שכל אחד מהם אוהב בדיוק את מה שהשני אוהב לעשות ולהפך. כמו שני חלקים בפאזל שמתחברים.
"יש חיבורים כאלו?"
כן. זכיתי להיווכח בכך בעצמי. וכשמוצאים כזה חיבור לא מוותרים עליו בקלות.
"אמרת שלפעמים יש זיונים גרועים"
נכון, יש נשים שאיתן אין זרימה והן עשויות לתאר את המפגש כ"מיותר/ סתמי/ ככה/ "חרא זיון" ולהחליט שפעם אחת זה מספיק. יש גם נשים שאיתן המציאות היא הפוכה, ובשבילי זה לא ממש זה, לא מה שחיפשתי.
לרוב זה הדדי - אנשים מרגישים כשזה לא זה.
"אז אתה לא טוב לכולן"
ממש לא. אני טוב למי שמוצאת כימיה איתי. ואם זה הדדי ממשיכים משם. אם אין סיבה להמשיך ולהפגש אז לא נפגשים.
"אז איך יודעים מראש? איך אפשר להיות בטוחים?"
אי אפשר להיות בטוחים מראש. מדברים קודם, רואים שאין פערים בלתי ניתנים לגישור. ואם יש משיכה ודחף נפגשים. אם זה טוב, ממשיכים משם. ואם לא, אז לא.
"מבאס, לא?"
אלו החיים. כל אחד ואחת אוהבים ומגיבים לדברים שונים. אי אפשר לספק באופן מושלם את כל הנשים כל הזמן. אבל תנועה במרחב וריבוי פרטנריות מגדיל את הסיכויים למצוא את אותן התאמות מיוחדות.
"וכשזה קורה?"
אז את מקבלת התנגשויות טיטאנים מהסוג שמופיעות אצלי בבלוג.
