לפני 15 שנים. 2 ביוני 2009 בשעה 22:07
"סליחה" היא אומרת.
למה? מה כבר עשית?
וזה לא באמת משנה מה היא עשתה, זו הסליחה והמחילה שהיא מבקשת.
זה העונש המטהר, הגואל, מלבין החטאים.
היא על ברכיה, ראשה מורכן, מבקשת סליחה.
מבקשת להתוודות ולהיענש,
לזכות במכת מרדות.
רק במקרה לא נולדה קתולית,
ה"mia culpa" היה הולם אותה כל כך.
והיא מתוודה בשמחה גדולה, בהתלהבות אין קץ:
"עויתי, חטאתי, פשעתי, אשמתי, כיזבתי, לצתי, כעסתי, סררתי, סרתי ממצותיך"
והוא יודע שהיא נורא תתאכזב אם היא תזכה למחילה במהרה ובקלות, אם תזכה לסליחה ללא עונש הולם.
אז הוא הולם, והיא נגאלת.
הוא מעניק מחילה,
והיא מקבלת,
סליחה.
