לפני 13 שנים. 8 בדצמבר 2010 בשעה 10:04
אני אוהב את משטח העבודה שלי נקי.
חלק.
כזה שאפשר לתת בו את סימניי.
עור חלק וקטיפתי, מפיץ ניחוחות של סבון.
משטח שעליו כף ידי עוברת בתנועה רצופה לא מופרעת.
עולה ויורדת עם הקימורים, בתנועה גלית רצופה.
עור שבו מסתמנת צורת כף ידי הגדולה, מפושקת האצבעות - רגע אחרי שעלתה וירדה באבחה.
עור שבו מסתמנים תווי אהבתי.
כזה שקווים ניכרים בו.
שעקבות אחיזתי מלבינים בו לאיטם מאדמומיותם.
חלק ונקי.
ככה אני אוהב.