the final frontier
"אתה מעיף אותי לחלל, שולח אותי למקומות שלא ידעתי שקיימים, בי, אצלי, בינינו ובכלל.
"מעיף אותי למקום בו אני עפה, מרחפת, מתנתקת מכל סוג של חיבור וקיום שאני מכירה."
"לא משנה כמה שמרנית ועצורה יכולתי להיות, מהנקודה הזו ואילך – עפים."
"אתה מרים אותי למקום גבוה ומשאיר אותי שם לפרק זמן לא ברור, מין רמה של עונג צרוף ומזוקק, כזה שאתה אוהב ליצור ולשחק בו.
וכשנראה לי שזהו, שאין יותר, אתה לוקח אותי ומעיף אותי שוב."
"במאמץ הרקוליאני אתה יכול לי שוב ושוב, מביא אותי אל קצה גבול התענוג ומניח לי שם לרגע... רק כדי לשוב בעוצמה מחודשת, ברעב טרי ולהראות לי שמה שחשבתי לגבול הוא בעצם תחילתו של מישור חדש, רווי הפתעה ותענוג."
"אני חווה איתך דברים שלא ידעתי שקיימים, אוהבת את הנגיעה שלך בי."
"זה כמו סם, התמכרות וטשטוש, יחד עם חדות לא מוסברת."
" בוער לי הכוס מהמבט הזה שלך"
"כואב לי הגרון. צעקתי? אני לא זוכרת שצעקתי, הגרון שלי ניחר מצעקות שאיני זוכרת.
זוכרת שהוצאתי קולות אבל לא זוכרת אילו. הכול מגיע מרחוק, הקול מגיע מרחוק, אני לא שומעת, כאילו אני בתוך בועה.
ואתה? גם אתה צעקת? "
"כשאני מגיעה לשם הגוף פועל ומתנהל כמו מעצמו, בלוגיקה אחרת מהרגיל. אין כללים, אין בושה, אין פאסון, אין גאווה, אין כבוד עצמי. יש זונה שצורחת ולוקחת, שעפה ומקבלת."
"אני אוהבת את זה כשהעיניים שלי מתחילות להתגלגל, ואוהבת לראות במראה את הפנים המסוממות שלי."
" אתה מטלטל אותי כמו נוצה ברוח חמימה."
"אתה מכיר את הגרלת הפיס בטלוויזיה? ככה אני. כמו כדור בתוך הגלגל של עירית ענבי"
"מכיר את המתקן הזה ביריד שבהם אתה מכה בפטיש עד שהכדור קופץ לראש העמוד ומכה בפעמון?
אתה מצלצל בפעמון שלי, ובדיוק כשהכדור פוגע בפעמון ומצלצל אתה מגיע כמו כף הקלע, חופן את שניהם ביחד ומטיל אותם בעוצמה, עד מעבר לאטמוספרה, מקום שבו אני מרחפת, בלי כוח משיכה, עד שנגמר לי החמצן."
"יש לך חום שיורי, משהו ממך מורגש עליי גם הרבה אחרי שאתה לא כאן."
"אתה מכניס אותי לzone, כזה שבו אני אישה אחרת, שבו אני לא אני. כזה שבו אני הכי אני."
"בוא תפיח בי אש, לב?ה לב?ה לב?ה לב?ה לב?ה, עד שאמס כמו חול לזכוכית, קודם רותחת אחר כך שבירה"
"החזרת את הפליאה לחיים שלי,
פליאה כשהזין שלך חודר לתוכי,
פליאה כשאני מאזינה לך, מריחה אותך, נצמדת אליך.
אני כל יום כמו נוצרת מחדש."
" אני רוצה שתזיין אותי כל כך עמוק עד שתגיע לנשמה המזויינת שלי ותחורר לי אותה כדי שאני לא אשכח לרגע למי אני שייכת"
"אני עפתי.
אני ממש עפתי.
כמה שאתה מרגש אותי, מפליא אותי, מדליק אותי.
הרגשתי את הגוף שלי ער ודרוך.
דריכות מתוקה.
המגע שלך צרוב בגופי ובנשמתי.
זה מופלא בעיניי, לרצות ככה מישהו. לרצות אותך.
אני כל כך רוצה אותך. וכל הגוף שלי מלא ברצון הזה, בהשתוקקות הזו אליך.
אני לא מצליחה להעביר את התחושה המדהימה.
זוכר שניסיתי להסביר לך שזה מרגיש כאילו כל קצוות העצבים חשופים ומורגשים?
יותר.
חד, עד כאב מענג.
אלוהים.
אני יכולה להריח אותך עכשיו.
כמה שאני אוהבת להיות בידיים שלך."
"הבוקר נולדתי מחדש"
? the final frontier ?
לפני 13 שנים. 23 בדצמבר 2010 בשעה 10:27