הולם להפליא

אני אוהב את המבט הזה,

זה שמגיע מלמטה למעלה, כשהיא על הברכיים, ואני עומד מעליה.

היא למרגלותיי, משתוקקת.

ואני ניצב,

ניצב וניצב,

קשה, זקור וגדול רק מהמחשבה על הציות שלה לפקודה הבאה שלי,

עוד לפני שפתחה כפתור.

כראוי לכלבה הפבלובית שהיא, היא כבר מריירת,

מכינה מאגרי רוק בפיה, באופן בלתי רצוני – אבל כן מודע.

היא מניחה ידיים על הבליטה, ומייחלת להוראה.

עוד מעט היא תקבל אישור, והיא תתחיל לקלף ממני את המכנסיים,

ומשם אתן לה להתמודד בכוחות עצמה.