לפני כחצי שנה. יום שני, 29 בספטמבר 2025 בשעה 2:09
לך, לכן.
כבר כמה ימים שאני מתחבט בשאלה האם לחזור לכאן.
למרות שהמרחב הוירטואלי הזה מלא את עולמי בחוויות טובות, הוא היה הרסני עבורי בתקופה שבה PTSD נכנסה לחיי בסערה.
כשהתותחים רועמים המוזות שותקות- וכשהתותחים משתתקים? השדים מזמינים אותך לסעוד עמם את הסעודה האחרונה, שלך.
עכשיו, ממש עכשיו, 6 דקות אחרי שיצאתי מזיע מהחייאה לא מוצלחת בת 50 דקות, הבנתי למה עלה בי הדחף לחזור לכאן, ועוד יומיים לפני יום הכיפורים.
חשבון נפש.
אבל אין בי הכח. לא עכשיו...
ואין לי כוונה להצטדק ולהתרפס
לבקש סליחה "אם" פגעתי
מת על אלה שמבקשים סליחה אם פגעו.
פגעתי!
כן!
ו-God is my witness, נהנינו מכל רגע.
עם זאת, כשהוריתי לך, לא הוספתי "אם בא לך" וכך אעשה כשאבקש את סליחתך בבואי לעשות חשבון נפש, כשיגיע.