אודקסלגניה…

העונג אנחנו מרגישים כשאנחנו נושכים או ננשכים:

לכל אחד יש את ההעדפה שלו...
יש פטישים שכיחים יותר מאחרים, למשל, יש כאלה שאוהבים קשורים ויש כאלה שמרגישים משיכה לרגליים... יחד עם זאת, יש כמה זנים פחות מוכרים, כמו מקרה אודקסלגניה או ההנאה שאנחנו מרגישים כשהם נושכים אותנו...
וזה, שכשו מרגישים כ נחנו משחררים נדורפינים, לו רק החומרים שים על כל סוגי ההנה...

וזה אומר שזה מה שגורם לסקס. האם אתם סקרנים? אל תדאגו, למטה נספר לכם כמה מוזרויות על הסיפוק הספציפי הזה.

???

אודקסלגניה בדרך כלל מורכבת מלת לזוג ביס קטן ועדין. הכאב שנגרם יהיה מאוד קל ולא מזיק.
זה נכון שאודקסלגניה היא התנהגות מינית המבוססת על אפשרי עם זאת, ההתנהגויות שאמורות גירוח

לכן, יש חוסר בקונצנזוס לגבי לסיווגו כתשובה מחוץ למודל. ??

מה זה לא פאראפיליה?
כדי לקבוע את התנהגות מינית היא לא טיפה או פיליה, יש לקחת בחשבון את קר הקריטרינים הבים:

. במובן זה, אודקסלגניה מכסה דרישה כזו, משחיבר
. ??? .
בסוף דבר, התנהויות מיניות צריכות להינתן במודעות ובהתנדבות על ידי המשתתפים במפגש. נקיוור
(מינית שבה מקור ההנה השולט אינו נמצ מערכת היחסים המינית עצמה למשהו חר).
??? בנוסף, יש לצין גם הרבה נשים שחייבר

למה אנחנו מרגישים עונג כשאנחנו נושכים?
מאז ימי קמסוטרה, היה ידוע שנגיסים הם אלמנט חיוני של סקס. אבל למה משהו שראש מלכתחילה גורם לכאב?

התשובה נמצ בריæ

וכשאנחנו מרגישים כאב אנחנו משחררים אנדורפינים. אלו רק חומרים שאחראים על כל סוגי ההנאה, לא רק מיני. כלומר, הם מביעים את ת הורמונים שו מבודדים כשעושים פעילות גופנית או כשו מרוויסון רעב א וצמ.

??? לכן, ההתנהגויות האלה שמקדמות ת השחרור שלך יגרמו לנו להרגיש טוב יותר בזמן הסקס. .

האם אודקסלניה היא חלק מבדס"מ?

אודקסלגניה יכולה להיחשב כסוג של משחק מקדים.

סוף סוף, רועי לציין שיש כה שמקשרים ת ההנה שננשך בדס¶

חלק מפטישי הבדס |

במובן, נו עשוים לתהות ם אודקסלגניה יכולה להיחשב כמשחק יותר בתוך BDSM, זה כבר נחשב לצורה מתונה שליזם (בו חד מקבל נקבל נמכ של מ מ כבר כבר כבר).

BDSM הם סדרה של חוויONת לקייבר

הספקות הובהרו?
עם המאמר הזה רצינו להנמיך כמה שאלות לגבי לונד

זכרו שיש קריטריונים אישור לקיטלג ת הרגל הזה כהתנהגות רגילה, שיאס

לזהות ולשתף ת הגירוי שו נהנים ממנו בהחלט דרך בטייבר

זהו מנהג די נפוץ, כמו על פי מחקריו של החוקר האמריקני אלפרד צ'ארלס קינסי (חלוץ מחקר המין האנושי בארה"ב). ארה"ב), כאחד מכל האנשים שהתראיינו - שהיו אלפים - חוו גי מינירוי כשנשכו את בן הזוג שלהם.

נכתב ומאומת על ידי הפסיכולוג אלחנדרו רודריגז.

19 בדצמבר 2020