"בין הפנטזיות הרבות שהסתובבו לי במוחי, זו אחת מאותן מהן הייתי מכינה כרטיסים מזויפים. המחשבה הייתה להישאר במשרד, לא במקום כמו אחרים, מיקום ענק עם חלון מוגזם באותה מידה. המוח חי במצבים שאינם יודעים שובע, אפשרי או בלתי אפשרי, נוף העיר מהקומה העשירית, בהם אתה חושב שאף אחד לא יכול לראות או לשמוע אותה. כורסאות עור מבריקות מפוארות, כאלה שמבינות איפה אפשר לעשות הכל, מנוחה עסקית וסקס. הלילה ההוא היה מאוחר מאוד, לחזור הביתה לא יעלה על הדעת כי הרצון היה מעורב בעייפות. ידעתי שאם הייתי אומר לה להיות עדינה במשרד, היא הייתה מרגשת אותה, לא חשבתי שהיא תגיע בזמן כל כך קצר והאמת היא תפסה אותי לא מוכן, כי המפתחות היו אצלה, אבל היא התגנבה פנימה, בלי להזיז חוט של אוויר.
מעיל שיער ארוך, גרביים שחורות, מראה יד שניה ושתי כוסות עם בקבוק קרח, נעליים שחורות מבריקות לאורך הרצפה. לא היה לי זמן לקום מהכיסא, בעצם לא רציתי, גם אם חשבתי לעשות את זה כבר הייתי חסום בגופה,עם הג'קט פתוח יכולתי לראות את הבשר ולהרגיש את החום שלה ומיד אחרי הבקבוק הקר שעל החזה שלי. לא הייתה לי כוונה לצאת מהמצב הזה, כי היא, הסתכלה לי בעיניים, כבר הרטיבה שתי אצבעות על השפתיים שלי והתחילה לאונן באופן פרובוקטיבי. רוצים משהו עם דמיון או עם מציאות חזקה החלום התגלה"
לפני 10 חודשים. 13 בינואר 2024 בשעה 11:36