צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

משחק הדיכוטומיה

פה פורק על החיים, שאיפות, וכמה בא לי ללטף ולחנוק ולשגע בכל הדרכים הטובות עם כל העולמות שבי
לפני 3 חודשים. 28 בינואר 2024 בשעה 15:20

התחלתי עבודה חדשה. מנסה לקדם את עצמי. יותר לחקור מי אני. בהקדם אגיע ליעדים שאני רוצה. אישה טובה, פרנסה יציבה ולמקסם את הגוף שלי לשחרר את השור שאני. לא אוותר.

לפני 3 חודשים. 23 בינואר 2024 בשעה 9:43

מכל מיני סיבות יצא שהמנגנון ההגנה הראשון שפיתחתי כאדם היה אדישות. מכות, מבחנים, קראשים ושאר דברים אותה אדישות שאומרת על הכל בסדר. רוצה להכיר את עצמי כי אני גם בעצמי לא יודע כלום כי לא חשבתי מעבר לאותו בסדר שנותן כברירת מחדל. מעט מאוד דברים מזיזים לי. אכפת לי רק מהמשפחה הקרובה ואולי מאחת מיוחדת שנהרס הקשר... העולם כרגע במצב נוראי ובישראל לא חסר צרות מגדול ועד קטן והראש שלי מתעסק בכלל בלמצוא אחרת שאוכל לחקור את עצמי יותר טוב אחרי שנפתחו אי אלו דלתות ונבכי נפש. יותר מדי מנותק מהעולם מחפש עוגן, מחפש חיבוק, נשיקה חושנית חניקה רוצה ליצור דמעות בשביל ללקק אותן ולחבק וללטף רוצה להקשיב הראש שלי בפוצי מוצי וחרמנות בזמן שהמדינה בוערת והעולם משתגע מנסה גם לפתח את עצמי כאדם. אם קראתם עד לפה תחייכו בשביל כל אלה שנגדע להם החיוך. בשביל עצמכם ומי שחשוב לכם. גם אם זה שקר ואין מאחורי החיוך כלום עדיין תתנו כוח כי תקבלו בחזרה. יודע שהכל לא קשור לכלום. פורק מהמוח וכותב בו זמנית בלי לטרוח לסדר. שיהיה יום טוב

לפני 3 חודשים. 19 בינואר 2024 בשעה 22:56

כמה שנדלק מהמחשבה על לחנוק אותך. רוצה לגמור לך עמוק בגרון. אני תמיד שותה אותך בשמחה ואת אף פעם לא רוצה לבלוע אותי זה מעציב. תמיד רוצה להוביל ולא נותנת לי. צריך אחרת להתגבר על הכל. להוציא אותך מהראש. הזין שלי כבר נהיה ישות עצמאית רק מלחשוב עלייך כל היום. רוצה מישהי אחרת שתדע להכניע, לקשור, להרים לשחק בה. הדבר היחיד שיהיה לה חופשי זה הפה כדי לגנוח ולמצוץ ולאשר ולציית. צריך מטורפת להצמיד לקיר לעשות ממנה שימוש חופשי. רוצה לענג לחבק. להקשיב רוצה להחליף את מה שהביא אותי לכאן לממש את כל הפנטזיות שנגדעו ממני. כל הרעיונות שניסו להוקיע ממני על ידי עלבונות. אני אמצא את עצמי. אמצא לעצמי אחת ראויה. אשקיע, אפנק, אלטף, אחנוק, אקשור,אסמן אוביל. אני לא אתן לאנשים להחליט מי אני. כל הגוף רותח להוציא את השדים והנפש? בכלל צריכה חיבוק. עולם דפוק.

לפני 3 חודשים. 17 בינואר 2024 בשעה 0:59

אחרי שנתבקשתי להילחם בנעילה שהיא הפעילה עליי חנקתי אותה מבלי להבין שהיא רצתה שרק אתנגד ולהרגיש את הכוח שלי. לא פעם ראשונה שאנחנו חונקים זה את זו. אבל מעולם לא תקפתי אותה. הרי אהבתי אותה. עדיין היא יקרה לליבי. רק השילוב של לזכות להגיד לבקש יפה והיא עונה בבקשה תן לי עוד כשהיא קשורה וכל גופה צורח לי לענג ללטף ללקק לחדור הכל בעת ובעונה אחת. כל החוויות האלה מובילות לחשק שלי לא לאישה שתיכנע לפקודותיי. אלא לביאה, אמזונה אמיתית. כזאת שתנסה לדחוף אותי לקיר ואדחוף אותה ואנשק אותה. אני רוצה ריב. רוצה להרגיש כמו אריה כובש את טרפו. ואחרי שאכניע אותך אתן לך לזכות ולהנות מהצדדים העדינים. מגע כמשי. חיבוק רותח ועדין מתוקה ומהערכה אמיתית. אני רוצה ששנינו נתעורר עם סימנים על הגוף. ואת עם מבט שיגיד לי אני שלך גבר שלי. מחפש לי אחת לוחמת להכניע ולחבק ולענג ולהוביל.

לפני 3 חודשים. 13 בינואר 2024 בשעה 10:24

אהבה ראשונה עם אישה מנוסה... קושרת ושולטת ולחלק גם חודרת... ראתה בי את הכמיהה והסקרנות... בטוב ליבה יזמה ונתנה לי לקשור. כיסיתי את עיניה... קשרתי את רגליה וידייה... התרחקתי לשנייה.. רגש של עדינות נוצר בי מעבר לרגיל תחושה של רצון להגן... שמרתי עליה... עינגתי אותה נתתי את עצמי במלוא הרוך... לא עלה בדעתי להפעיל כוח על משהו כה עדין. הקינוח שבכל הסיפור מעבר למטעמי גופה הענוג היה התיאור שלה של החוויה ושל ההנאה. משם רק רציתי עוד אך היא לא יכלה להתמודד עם כך. והנה אני כאן מחפש לי מישהי להעניק לה הגנה במקום כה פגיע... מישהי לתת לה ליקוקים ליטופים ויחס תשוקתי כשכל מה שהיא יכולה לעשות זה לרצות להחזיר אך בלי היכולת באמת לגעת. המקום שלי לנתינה טהורה