רגעים קטנים של נשלטוּת
אז אתמול היא חנקה אותי.
האמת , זו פעם ראשונה שלי בין רגליה של מלכה, כאשר היא כורכת אותן בעוצמה סביב צווארי.
לחיי נמחצו כנגד מכנס העור המתוח והגולגולת שלי כמו ביקשה להתפוצץ. זין שלי עמד בטירוף.
לא ידעתי את זה על עצמי, אבל גיליתי שאני אוהב כאב. חשבתי שהשפלות זה הדבר, אבל לא.
הכאב, הוא קרוב. הוא מחבר.
התפתלתי, עיני פעורות, התנשמתי והיא צחקה.
אחר כך חיבקה אותי.
עולם חדש גיליתי. בא לי עוד.
מנסה להגדיר לעצמי מה ההבדלים העקרוניים... תעזרו ?
הגעתי. הלכתי הלוך וחזור. קבענו ב 20:00.
עקבים נוקשים, שיער מתולתל ומעיל עור אדום חלפו על פני.
קיוויתי שזו את.
נכנסתי למסעדה, פגשתי בחיוך שלך שסימן לי לשבת מולך.
הסרת את המעיל האדום.
בוחנת אותי. הלב שלי דפק.
מלצריות מסתובבות ומגישות צלחות לשולחנות.
העיניים שלך סורקות אותי.
ברמנים מכינים קוקטיילים מאחורי הבר.
את מביטה בי, שותקת.
המארחת מתנצלת בפני מישהו.
את לומדת אותי. מודדת אותי.
הזמנו אלכוהול ומשהו קטן לאכול.
אט אט נחצה העולם לשניים.
בעולם מעל השולחן, מדברים. את עגולה ורכה. מסקרנת אותי.
בעולם מעל השולחן, יש ספק, יש התרגשות ושיתוף.
בעולם מעל השולחן, את מספרת לי עליו.
בעולם מעל השולחן, צוחקים.
בעולם שמתחת לשולחן המגף שלך במפשעה שלי.
בעולם שמתחת לשולחן הכל חד וחלק.
בעולם שמתחת לשולחן תחתוני מתוחים.
בעולם שמתחת לשולחן את נעצת את העקב שלך בזין שלי.
ברגע אחד התאחדו העולמות.
עיני נפערות מכאב.
״תרגע״ את אומרת לי בלחש.
כל הגוף שלי רועד מהתרגשות.
את לוגמת מהקוקטייל שלך.
״שלוט בעצמך״
אני מתפתל.
ברגע אחד התאחדו העולמות.
הפכו לעולם חדש.
עולם בו את מלכה ואני עבד.
ריח הבושם שלך משכר.
אנחנו שותים. משוחחים. את צוחקת, את רכה.
כולם מביטים עליך. רוצים אותך.
המלצר לא מפסיק לפלרטט איתך. את קרה אליו. הוא סותם והולך.
אני לא מצליח להתאפק ומניח יד על הרגל שלך.
את לא זזה. אני מלטף את הירך - גומע אותה במגע
את מסובבת את פניך אלי.
״קום״. את אומרת לי. נועצת את ציפורנייך בכף היד שלי ומעקמת אותה.
״אתה לא מעז לגעת בי בלי רשות״.
״רד.״
אני מביט בך בשאלה. צמרמורת עוברת לי בכל הגוף.
״רד למטה, על רצפה. אתה לא ראוי לשבת לידי״.
אני מסתכל מסביב.
מתכופף לאט.
חולצת בעדינות את כף רגליך מתוך הנעל ומגישה לי אותה.
״תעסה, אני רוצה לבדוק אותך״.
אני אוחז בכף הרגל בשיא הכבוד. מרגיש אותה. לומד את מידותיה וקימוריה.
מריח אותה. נושק לה.
הזין שלי עומד, כמעט קורע לי את התחתונים.
מעביר את אצבעותי על הקרסול, העקב ולאורך הקשת.
לוחץ עד שמגיע לעוצמה הנכונה. את נאנחת בהנאה.
משקיע בכל אצבע בנפרד. נושק להן.
״קום.״ אני מתרומם. ״עברת מבחן״
אנו צועדים לחדר צדדי. זה נראה כמו החדר של מנהל המקום. הוא יושב בפנים.
״צא החוצה״ את מצווה והוא כמובן מציית מיד ועוזב את החדר.
את סוגרת את הדלת.
מתיישבת על הכסא.
״תתפשט״.
מוריד את בגדיי ויורד על ארבע.
מרגיש כאב חד בעצמות הבריח. העקב שלך ננעץ בעוצמה.
מעבירה את הסוליה לאורך צווארי. לעבר פי.
אני מוצץ לך את העקב. את צוחקת. נהנית לראות אותי מושפל.
״תוריד לי את הנעל״
״בעדינות!״
אני חולץ לך את הנעל ומניח אותה בצד. את דוחפת את כף הרגל שלך עמוק לגרוני.
אני מגורה כל כך. מחזיק את הזין שלי.
״שלא תעיז״.
כף רגליך ממלא את פי. המוח שלי מתערפל מחוסר אויר וחוסר דם.
הגירוי כל כך עמוק.
אני שלך. אני עפר לרגליך.
את מכניסה לפי את הרגל השניה.
אני מתענג על הטעם. חיים שלמים חיכיתי לזה.
את דורכת לי על העיניים
על הלחיים
סותרת לי עם הרגל.
את נעמדת. ראשי מול בירכייך.
הריח שלך מטריף אותי.
אני מביט למעלה בנאמנות.
״שכב״
אני מציית.
הזין שלי מתוח עד כאב.
אני רואה שאין לך תחתונים. הכוס שלך ממש מעליי. הוא כל כך יפה. את נוגעת בעצמך.
צועדת רגע לאחור ומניחה את הנעל שלך על הזין שלי.
״זהו. שלא תעז לגמור. ושלא תעז לגעת בעצמך״
״רק אני חשובה כאן״
מפשילה מעט את החצאית שלך ומתיישבת על הפנים שלי.
אני צולל פנימה. מרגיש הכל.
אני נרטב מרטיבות שלך.
את גונחת.
את מזיינת לי את הפרצוף. הראש שלי מוטח ברצפה כל פעם שאת נעה קדימה ואחורה.
הנוזלים שלך מציפים אותי. אני נחנק מאושר.
קדימה ואחורה.
את שולטת בי.
אני צעצוע שלך.
את קושרת קולר עם רצועה על צווארי.
ומחליקה לכיוון הזין שלי. מתיישבת עליו.
כמה זה נעים לי.
את מושכת ברצועה. ״אתה לא גומר עד שאומר לך״
את רוכבת עלי.
האיפוק כואב. את רואה זאת בעיניים שלי. זה מצחיק אותך.
ככל שאת קרובה הרצועה מתהדקת על צווארי.
אני חיה מאולפת.
גופך מקשיח ומתקשת. את נאנחת בהנאה.
הרצועה מתהדקת ועיני נמלאות כאב , פחד , אימה , עונג
את גומרת בצעקה.
אני מתעורר שטוף זיעה…
זיינתי לה את הצורה. לבקשתה.
אני מחזיק אותה -
היא רועדת מרוב הנאה
אני קשוב אליה -
היא נאנחת
אני רואה אותה -
היא עוצמת עיניים מעונג.
שוב שולט בלית ברירה.
מייחל לרגע
שמישהי תשפיל אותי, כמו שמגיע לי.
אם נחפיץ
רק לרגע,
נוכל לקפוץ,
אם נחפוץ,
מעל כל הפחדים
ולהיפגש
מוזר שבוחרים לפי מידה,
כשבת׳כלס מזדיינים לפי תחושה
שבי על פניי
ואז אשוב
פנימה,
שוב