רגעים קטנים של נשלטוּת

אני חושב שהייתי רוצה להיות הרבה יותר קטן. 

בא לי לחבק עקב של נעל עקב. בא לי שהמלכה שלי תוכל להרים אותי על כף ידה.

בא לי להרגיש את האפסיות שלי ביחד עם המיוחדות שלי, במקביל.

הייתי רוצה לצעוד על הירך שלה וללטף אותה.

שהיא תוכל להכניס את כולי לתוכה ושאוכל לענג אותה בדיוק הכי מירבי שתרצה.

בא לי שהיא תמחץ אותי תחת נעליה.

פתאום עולה לי מחשבה על קנה מידה.

אולי בעצם, הייתי רוצה לתת למלכה שלי סליידר כזה, שהיא תוכל לשלוט על הגודל שלי לאורך סשן.

לפרקים להיות קטנטן וניתן למעיכה ולעיתים לחזור לגודל טבעי כדי שאוכל לשרת במלוא היכולות של אדם בגודל טבעי.

להפקיד את המידות שלי בידיה.

שולטת חדה הפנתה אותי לקטע המקסים הבא ( מתוך ״דבר אליה״ של אלמודובר)