היום התקשרו אלי מהצבא.
נשטפתי זיעה קרה.
קול של מישהי ממש צעירה בצד השני של הקו:
״אני פונה אליך כי מקימים אוגדת לוחמים חדשה״
כל מילה עוצרת את כל העולם.
״השם שלך עלה״
למה הוא עלה?
אני לא עושה מילואים כבר כמעט עשור.
קיבלתי פטור. אני פטור.
אני לא רוצה לחזור.
לא רוצה.
״זה מעניין אותך?״ היא שואלת, מצפה לשמוע את התשובה הברורה מאליה.
המדינה שלך במלחמה.
היא מציעה לך את הזכות להצטרף לכוחות הלוחמים.
לא רוצה.
לא רוצה.
לא רוצה.
ציונים התפקדו !
גברים התפקדו !
גיבורים התפקדו !
לא רוצה.
לא רוצה.
לא רוצה.
״לצערי״, אמרתי, ״אני לא מעוניין.״
עונה לה כאילו הציעו לי חבילת אינטרנט של הוט.
שתיקה.
משתמט, חלש, פריוילג, סוציומט, רכרוכי, פרזיט.
״אוקי.״ היא עונה.
מדמיין שהיא עושה לחברות שיושבות לידה פרצוף.
״אני אציין את זה״
היא אומרת.
היא כותבת ליד השם שלי:
״לא מעוניין״
אבל אולי היא בעצם כותבת:
״לא מעניין״
