הסשן נגמר,
אנחנו מחובקים.
ראשך מכונס אל חזי
ידי עוטפות אותך
אותם הידיים שלפני העניקו לך כ"כ הרבה כאב.
המילים יוצאות לי מהפה,
מילים של חיזוק וחיבה והערכה
כל מה שאני חושב על היכולת המטורפת שלך
להחזיק את כל שהחזקת.
מילים חיוביות אחרי מילים כ"כ קשוחות
שספגת בהצלחה רק לפני רגע.
אני מרגיש בגופך את הרעד הטוב הזה,
הרעד של סוף משחק, החיוך הזה על פנייך,
דמעות של אושר זולגות בזמן שאת מתארת משהו חיובי שקרה,
אחרי שסיפרת לי על משהו שהרגיש לך פחות נכון.
אנחנו על הרצפה, על השטיח ליד הספה
מחובקים.
את עטופה בתוכי, מכונסת בין ידי ורגלי וראשך בתוך החזה שלי
אין הרבה מילים שנצליח להעביר,כמו שהחיבוק הזה יעביר.
אין הבטחות ואישורים וחיזוקים שיועברו כאמת, כמו שהחיבוק הזה מקיים.
אחרי, אנחנו קמים, תחושה חיובית של קרבה ביננו
ועכשיו צריך לרדת אל הקרקע ולחזור אל המציאות.