סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Doni`s World

העולם שלי
התהיות שלי
לפני שנתיים. 5 בנובמבר 2022 בשעה 9:41

 

הבארטית שבך כשיוצאת החוצה

היא הכי משעשעת וכיפית 

מוקד חדש להתמקדות בו 

 

לכל פעולה יש תגובה שוות ערך

למצוא הנאה מהשובבות שלך ולמצוא הנאה מ"החינוך" שלך.

אין כאן יעד, נטו משחק

אבל זה גם יעד שהוא כיפי להתמקד בו, אפילו שאין לו end game

הסריטות מיום שני רק התחילו להגליד ואת שביקשת שלא להסרט שוב כי זה כואב... אז ביקשת, אני מכיר אותך מספיק לדעת שכשלא מתאים, את יודעת לתקשר את זה וכשאת בראטית... זה נשמע ככה. 

את המאבק שלך על הכח אני כבר מכיר, הוא משעשע, הוא כיפי, הוא שומר על ערנות, בקלות את לא מתמסרת וזה אני מעריך.

כ"כ מעריך שעם כל ציפורן שטיפחתי במיוחד רק בשביל חלקי העור החשופים שלך, נהניתי אפילו יותר, כ"כ עמוק, כל סימן, כל חריץ, כל גלד שעברתי דרכו ונפתח חזרה. ואת ספגת את הכאב בהנאה, נשמת אותו, קיללת אותו החנקת אותו ורעדת איתו.

העונש היה 68 מכות, שיחקתי המון מסביבך עם המספר הזה, נתתי לחברים מסביבנו בפליי לשחק בהנאה סאדיסטית עם זה שהם לא בטוחים שיצליחו לספור כמו שצריך וכנראה יספרו כל פעם כפול.

ושמעתי אותך נאבקת למשמע, צוחקת באירוניה, כאילו מגחכת על הבור שחפרת לעצמך.

 

את ה68 מכות המרתי ל10 חבטות מהPaddle ועם כל חבטה את קיבלת הוראה להגיד "אני צריכה ללמוד ענווה"

עמדת מדהים במשחק, התמודדת עם הסצינה שלי בגבורה. 

ואחכ עוד מכות ועוד כאב וקצת בירכיים והרבה שיער חפון, אוךךך כמה שאני אוהב את השיער שלך, כשאת לרגלי מתמסרת להנאת הכאב. 

כ"כ כיף לי לשחק איתך, כ"כ הרבה אני לומד ממך 

את מדהימה, תודה! 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י