אני שוכב מעלייך,
לק רטוב על האף והבראטית מתעוררת
מנגבת.
קיבלת אזהרה ראשונה ושמתי יותר רוק הפעם.
בחיוך שובב והמון צחוק את מנגבת שוב
ביס לירך מחזיר אותך לאדמה
ההד ספייס השתנה, הדברים הפכו לרציניים.
אני מעמיס עלייך הרבה
קשירות בשיעור שהיה לפני,
כאב, היררכיה
ואת מתמודדת יפה.
אבל עכשיו
עכשיו יש עומס חדש.
אם הרוק לא נשאר, את מקבלת כאב חד ומהיר, כזה שכבר אחרי יום כזה ארוך, אחרי שבוע כזה קשה, את לא מצליחה להכיל.
אז מה את בוחרת אני שואל אותך, את התחושה הלא נעימה של הרוק על האף או כאב ומיד מניח עוד מנה על האף.
אין לך זמן ארוך להחליט כי כבר אני מעניק לך כאב בצד, בירך, מתון יותר, אבל העצמה מתגברת.
החלטת לנקות והביס לא אחר לבוא.
והוא היה קשוח מידי והמיינדפאק קשוח מידי ואמנם התאור הוא כאן כ"כ קצר, אבל את התמודדת עם דקות ארוכות מאוד של בחירה קשוחה עבורך.
ודרופ
והאדום עולה לאוויר.
וכן זה מבאס, אותי, אותך.
עוצרים נושמים, אני מחבק אותך ומזכיר לך איפה את נמצאת, במקום בטוח, שוב בשליטה, שוב חזקה ולא צריכה להתמודד בין כאב להשפלה.
המון עצמה אני שואב ממך
הרווחתי
אהובה שאת!
