לא נשאר לנו יותר מידי זמן, עוד מעט צ'ק אאוט...
מוציא את הזין שלי מהפה שלך ואת מסתכלת עלי בתמיהה של "מה התחלת משהו ומתי תסיים?"
הלכתי להכין לנו ארוחת בוקר, נסנדווץ' משהו ונארוז, שנהיה מוכנים.
ארוחת בוקר אחרונה בחו"ל איתך, אחרי סופ"ש חלומי את ערומה מולי וכל מה שמעניין אותי זה לדחוף מהר משהו לפה ולהתכונן לטיסה.
מדברים שיח קטן וממשיכים להנות. והכל כבר מוכן ואני משגר אותך למיטה
מכניס את הראש לתוך הרגליים שלך ואת כבר מוכנה
נזכר רגע לשים שעון לדקה ה90 וחוזר לתוך הבית שלי
שומע אותך מרעידה את השכנים.
מרגיש את הידיים שלך מושכות לי את הראש בסימן של תיכנס אלי.
ואני בתוכך, המקום שלי, הבית של הזין שלי, חם ורטוב ועוטף ומקבל.
השעון מצלצל ומזכיר לנו את המציאות, מנתק אותנו מהחיבור הזה, האוהב הזה.
אני גומר ומוודא שאת מסופקת לעכשיו ועדיין מעלייך.
"אז מה, מין ונילי?" אני שואל אותך?
"כן, לפעמים ככה יוצא" את מחייכת.
אני מחייך אלייך בזדוניות ומדביק לך טיפת רוק על האף, כמה שאת שונאת את זה וכמה שזה מטריף לך את המוח.
אני רואה את הבראטית מתעוררת ומנסה לנגב את הרוק שמתחיל לנזול לך לאיטו.
המוח שלך ניטרף ואת מתה להזיז את זה.
המבט שלך פוגש את שלי, קולטת שאת לא יכולה ושאני רוצה שזה ישאר שם.
הגוף שלך נרגע ונכנע, מתמסר לי.
נגיעות של בדסמ... יאללה מהממת שלי, למקלחת.
חייבים לטוס.