אתמול נכנסנו למיטה,
ואת התחלת להעביר מגע.
בברירת המחדל שלי אני אקבל את המגע לקצת זמן ואז אעדיף לקחת שליטה אקטיבית יותר, מתוך הרצון לשליטה לפעמים ולפעמים מתוך שעמום.
אתמול החלטתי להתמסר למגע, המגע שלך היה מדויק.
בדמיוני הרגשתי שאת מעבירה לי מגע מתוך הרצון שלך לקבל את אותה צורת מגע, מתוך הקשבה לגוף שלי ולזה שאני נהנה מזה ומתוך ההיכרות שלך איתי, לשנות, לגוון, לא להתמקד במקום אחד אלא לשנות כל הזמן ולשמור אותי מסוקרן.
נגעת בי, לא רק ברפרוף אלא גם בעומק, בפנים.
להגיד למישהו אני רואה אותך, לא תמיד מספיק.
עבורי מגע כזה מראה לי הרבה יותר מאלפי מילים.
אחרי זה, עשינו עוד דברים, מסרת לי את כל החורים שלך ואני כבשתי כל אחד מהם בהנאה.
אני חולה על הגוף שלך, על השפה שהוא משדר לי, על החום שהוא מקרין לי, על המגע האוהב מכל נקודת חיבור שלנו, החל מהחדירה ולכיוון הירכיים הנושקות, המותניים שלך שפוגעות לי באגן בזמן שאני בודק את חיבורי המיטה.
השיער שלך שנכנס לי בדיוק בין אצבעות הידיים לאחיזה מושלמת.
הצוואר שלך שפשוט המידה שלו מושלמת ליד או לשתיים.
הלחי שלך שפשוט מתלבשת לי לסטירה.
הפה, עוד חור שלי שאני פשוט קולע ישר לתוכו ממני, את הזין, את האצבעות, את הרוק, את הזרע,
הכול נגמע לבפנים עם כזו הנאה וכזו התמסרות.
נרדמנו, איברים משולבים.
התחלת לזוז מתישהו ורצית לקום להשתין.
"אני צריכה להתפנות."
ביקשת רשות קטנה שלי?
אפשר בבקשה ללכת להתפנות?
בבקשה? אדוני? שאלתי ולחצתי על השלפוחית שלך.
את התחלת להתפתל, מעט, לא מרוצה מהמצב החדש, יודעת שזה שלי ועדיין, זה חופש שעוד לא לקחתי...
אני עוד רגע עושה במיטה, מלמלת.
לחצתי עוד קצת ואת התפתלת יותר, יוצא לי על המיטה.
מעולה, עניתי, יהיה לך על מה לישון ואת השתנקת קצת.
תבקשי כמו שצריך, לחשתי, והקפדתי ללחוץ על השלפוחית.
אפשר ללכת להתפנות אדוני?
בבקשה, שאלתי?
בבקשה.
לא קטנה שלי, את כל השאלה, במלואה, ולחצתי עוד קצת...
אפשר ללכת להתפנות בבקשה אדוני?
ילדה טובה!
שמעתי אותך מחייכת ואז באנחת רווחה מקפצצת לך לשירותים.
חזרת אחר כך אלי פנימה לתוך החיבוק, לבית שלך.
לא מוותר לך, כי אני רוצה ואת נהנית מזה.
כמו שאת יודעת איך לגעת בי, את יודעת איך להפעיל אותי, לא לתת לך, לנו, לנוח על השמרים,
תמיד בפעולה, תמיד בתנועה.
אוהב אותך, קיסה שלי.