שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ויסות חושי

לפני שנתיים. 18 בספטמבר 2022 בשעה 15:53

עוד יום קשה של בכי.

כל נשימה שאני לוקחת, כואבת.

כל מחשבה מוקדשת לו.

 

הוא היה אהבת האמת שלי. 

כך לפחות האמנתי. 

התבדתי. 

והלב שלי ננעל. הגוף שלי נסגר.

כולי התקפלתי פנימה, לתוך הבור הזה, של הכאב

ואני לא רואה את היציאה או את האור. 

ומתי אחזור לנשום? 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י