לפני 3 שנים. יום שישי, 4 בנובמבר 2022 בשעה 9:58
כן.
כן.
נפתח לי הלב. ונפתחה לי הנשמה.
איך אפשר אחרת?
נכון, אני שיכורה כרגע. וגם מסטולה מהתחת.
אני מודה.
אני רואה חדי קרן ושטה על עננים.
בפועל, זה בטח חרא ענקי של הפרה החומה הזאת, לצד השביל.
אבל לא אכפת לי. זאת הודו.
באיזה עוד מקום בעולם, אנשים זרים לחלוטין מברכים אותך לשלום, נועצים בך מבטים ועוצרים אותך לסלפי כל חמש מטר???
באיזה עוד מקום בעולם, תמצאי את עצמך מטפסת על פסגות מטורפות, נוסעת שעות בסליפר זוגי עם מישהי שרק אתמול הכרת, חוצה מדינה וחולקת איתה חדר וג'וינט.(ואולי גם חבר למשחק????? )
אז אני חווה ודופקת את הראש ומאפשרת לעצמי לבחון גבולות היגיון, גבולות של שכרות, גבולות לסטלה.
בעוד כמה ימים הכל כאן נגמר. גם פסטיבל הגמלים.