לא פינטזתי על אורגיות רבות משתתפים,
שכולם על כולם, אף אחד לא מבחין ולא יודע, איפה הוא נגמר, איפה הוא נחדר וכמה.
הפנטזיות המיניות שלי לאחרונה, בקושי קיימות.
וכשהן שם, הן כוללות בעיקר משחק ארוך ורטוב,
מגע מתמשך ואירוטי,
כיסוי עיניים. ספאנק.
כאילו שאיבדתי את עצמי ועליי לגלות הכל מחדש. שוב.
איזה מגע כן. ומה לא.
ופרדס חנה, היה נחמד.
חששתי מאורגיות וחששתי שכל מה שאשמע יהיה פוליאמוריה ואתמודד עם גבולות שלא בא לי לבחון.
בפועל, היה מתון ומאוד מכבד.
היה טקס פתיחה שבו היינו חיות. הייתה מסיבת ריקודים.
היו סדנאות לתוך הלילה, שכללו מגע חוקר והיתה הרצאה בנושא שליטה.
בין לבין, מצאתי את עצמי רובצת בסלון משותף, בין זוגות ישנים לאחד שממלא מחברות במילים ואחד שמנגן על גיטרה. שמעתי שהיא מלווה אותו כבר שנים. היה שיח מעניין והיכרויות נחמדות.
אבל, זהו.
בפנטזיה שלי, היה אמור להיות גבר מספיק מעניין, שהרטיב אותי במהלך הסדנא וגרם לי להזמין אותו לחדר שלי. בפנטזיה שלי, פתחנו בקבוק יין והתלטפנו. האצבעות שלו עוברות עליי במגע אדמה ואז במגע מים. מפשקות אותי, בודקות את הרטיבות שלי, גורמות לי להתחנן ולהתמלא.
בפנטזיה שלי, היה מישהו שיזיין אותי כאילו אין מחר ואנחנו הניצולים היחידים של התמוטטות כנס אלמא למיניות ויחסים.
זה לא קרה.
