ויסות חושי

היום הזה דהר לי. 

מהמשרד, לפגישה, לאימון, לסופר - להביא חתיכת דג טרי והביתה, להכין עם הקטן, סושי.

עלאק, להכין. 

כשהגעתי, על השיש חיכו כמו חיילים: קערה עם אורז, מגש עם רצועות מלפפון, רצועות בטטה אפויה, רצועות אבוקדו ועירית. הכל היה מוכן למלאכת ההרכבה. גם אותה לא אני עשיתי.

ישבנו ואכלנו, חולקים את חוויות היום. כן, עוד שיחה על מיינקראפט וכשפי יצירה. ועל הבגרות שצריכה להיות אחרי חופשת הפסח ועדיין לא נדחתה רשמית.

ברקע, מחשבות. התכתבויות.

קיבלתי ממנו תמונה. הוא כתב "שייך ל-Exlibris" על החזה באודם ורוד. בתמורה, כתבתי לו שעליו לדווח לי בכל פעם שעומד לו. אפילו אם רק חצי עומד.

באופן פרדוקסלי, אני בקצב אקספוננציאלי.