ויסות חושי

בין העבודה והאימונים, 

בין עבודות ההגשה והמטלות שנמדדות  בציון "עובר",

אני מוצאת את עצמי שוב שיכורה. 

שוב מעושנת. 

מישהו יכול להאשים אותי? המצב דורש. 

מסוחררת מנשיקה. 

מתרגשת מסדנאת הקשירות שמחכה לי מחר, בחרתי חצאית מנומרת ובגד גוף נעים. 

מחכה למגע החבלים. דורשת כאב. זקוקה להגדרות. למניעה. לריסון. 

נלחמת. אני נלחמת. 

ביום שבת אשתתף בפסטיבל מיני אקסטרא של תולי. הפרטנר שלי ילד. בן 30.

ואני מתווכחת איתו על כפות רגליים. ורכיבה על הפנים.

שוב סיימתי את הערב עם סושי. 

שוב רטובה. 

עד מתי?