לפני 10 חודשים. 7 בינואר 2024 בשעה 18:28
אני רוצה לקחת גרזן ולרסק את כל החלקים המרגישים שבי. אני רוצה לקפוץ לתוך הנהר ולאבד הכרה ולתת לו לסחוף אותי למקום אחר. לג'ונגלים ירוקים שמלאים בחיים ובמוות. כל כך הרבה חיים ומוות. ניסיונות ההחייאה מתישים והריאות מלאות מים. אני רוצה להיות אחת עם העצים, עם האצות השמנוניות שבתחתית הנהר. להרים מבט לכוכבים ולא לחשוב על כמה שהלילה הוא מותו של היום, ושאיתו הוא מביא בכל רגע מיליוני מיתות קטנות. האדמה שמתחתיי צועקת דם ואני צועקת הצילו אל הירח אבל הוא לא שם. אף אחד לא יבוא להציל אותך. אף אחד לא יבוא להציל אותך. בחיים האמיתיים את לא סינדרלה ולא טינקרבל.
בקרקעית הנהר הצלופחים מחפשים טרף. הפטריות מאיימות לכסות גם אותי. אפילו במקום הכי רחוק בעולם לא פגשתי את עצמי.
אם הייתי קצף הגלים, לא הייתי צריכה לפגוש כלום.
אתמול חידשתי את הצבע בשיער
