שבהם הדחף ההרסני מתגבר, שבהם אני רוצה לקבל את כל ההחלטות הלא נכונות
לשלוח הודעות לכל הגברים הכי רעילים לעשות את הדברים שאני מאוננת עליהם בלילה להתמסר לגועל ולריקבון ולמוות
רק בשביל שיום אחרי אני אוכל לשנוא את עצמי כמו שצריך.
בכל זאת, צריך להזין את השנאה הזו במשהו, ואם אני באמת - במילותיה של המטפלת שלי - נותנת מקום לצדדים הבריאים שבי, אז איך אני יכולה לשנוא את עצמי ממש?
אז היום זה יום כזה.
בינתיים אני מתאפקת ממש ממש חזק
נראה אם יילך לי
(אזהרה: טקסט מגעיל)
חשופיות נכנסות לתוכךְ. את בולעת חשופיות. חלזונות עם קונכיות מרוסקות, גוססים, באים למות על עורך. כל מי שדרך אי פעם על חשופית יודע שזו תחושה שאי אפשר לשטוף. הן נכנסות אלייך דרך כל החורים, כל הפתחים, חשופיות בגרון, בוושט, חשופיות בנחיריים, בקנה הנשימה בתוך המוח שלך חשופיות, חשופיות ריריות ומכתימות, משאירות שובל של גועל על כל נקודה פנויה בגוף שלך. מסמנות: פה יש מגעיל. כל כך מגעיל שאי אפשר לגעת. חשופיות ענקיות שמנות מטפסות לאט אבל בטוח על הגופה המסריחה שלך. בדרך כלל באים זבובים. אבל כאן צריך מיתה איטית יותר, דוחה יותר. יש להן זמן לעלות עלייך, אף אחד לא ממהר. לראות שלא מתפספס אף מקום, גם לא מסביב לציפורניים, גם לא מתחת לבטן, גם לא מאחורי האוזן, בתוך האוזן, פנימה, פנימה, קודחות בך החשופיות, נכנסות ונשארות לנצח בתוכך, אנחנו נמות איתך, שומעת? אנחנו מתיישבות לך מתחת לעור, גם אם יצילו אותך את לא יכולה לשטוף אותנו. את ריר, ריר צמיגי, שמן, ובתוכך ריר צמיגי שמן, הבנת? שום סבון לא יוריד, גם לא שישה סבונים מוצקים בעבודת יד שקיבלת מתנה ליום ההולדת
גם לא הם.
חשופיות על גלגלי העיניים
חשופיות במקום לשון
במקום אוויר
את נושמת חשופיות
כולך חשופיות
הפכתי לפסולת
עכשיו זה כבר אבוד.
זיין אותי כאילו אתה שונא אותי
נשק אותי במצח
ולך
אני רוצה לקחת גרזן ולרסק את כל החלקים המרגישים שבי. אני רוצה לקפוץ לתוך הנהר ולאבד הכרה ולתת לו לסחוף אותי למקום אחר. לג'ונגלים ירוקים שמלאים בחיים ובמוות. כל כך הרבה חיים ומוות. ניסיונות ההחייאה מתישים והריאות מלאות מים. אני רוצה להיות אחת עם העצים, עם האצות השמנוניות שבתחתית הנהר. להרים מבט לכוכבים ולא לחשוב על כמה שהלילה הוא מותו של היום, ושאיתו הוא מביא בכל רגע מיליוני מיתות קטנות. האדמה שמתחתיי צועקת דם ואני צועקת הצילו אל הירח אבל הוא לא שם. אף אחד לא יבוא להציל אותך. אף אחד לא יבוא להציל אותך. בחיים האמיתיים את לא סינדרלה ולא טינקרבל.
בקרקעית הנהר הצלופחים מחפשים טרף. הפטריות מאיימות לכסות גם אותי. אפילו במקום הכי רחוק בעולם לא פגשתי את עצמי.
אם הייתי קצף הגלים, לא הייתי צריכה לפגוש כלום.
אני גרועה בלקבל החלטות
הלוואי והייתי יכולה לחזור לנקודה ההיא שוב
זה המקום הכי טוב בשבילי.
10 שעות חדשות במשמרת בתדירות כמעט יומיומית
אני מאוננת על הדברים הכי אלימים שאני מוצאת
אם אין מי שילטף אותי עד שאצליח להירדם
אז לפחות שיהיה מי שיבעט לי בבטן
ויאנוס אותי באיומי אקדח
תלחשו לי באוזן כמה אני מיוחדת
תרימו לי את השמלה תגידו איזו יפה את
כמה דפוקה ככה יפה
(תמיד רציתי להיות)
ילדות דפוקות יש הרבה
אבל אני אחת ויחידה אני אגרור אתכם אל השאול אני לנצח אהיה העול אני
בואו
תקפצו מסמטה חשוכה תתפסו לי את הפה תגידו לי
אל תצעקי
אל תצעקי
תגררו אותי אל תוך יער קירות נוקשים
ורצפות קרות
קרות
תפילו אותי אל תוך התהום ואני אפול אל תוך התהום
והקרקעית לעולם לא תגיע
אלף פגיונות ננעצים בי אני נשברת לזכוכיות קטנות
אני בוכה ורטובה ורוטטת
בואו אליי אני צועקת בואו בהמוניכם
עשו בי
תחדרו אליי תגידו
כמה דפוקה ככה זונה
וכשתלכו אני אייבב
אתקפל לכדור במיטה אתחנן בלחש
בואו
