(אזהרה: טקסט מגעיל)
חשופיות נכנסות לתוכךְ. את בולעת חשופיות. חלזונות עם קונכיות מרוסקות, גוססים, באים למות על עורך. כל מי שדרך אי פעם על חשופית יודע שזו תחושה שאי אפשר לשטוף. הן נכנסות אלייך דרך כל החורים, כל הפתחים, חשופיות בגרון, בוושט, חשופיות בנחיריים, בקנה הנשימה בתוך המוח שלך חשופיות, חשופיות ריריות ומכתימות, משאירות שובל של גועל על כל נקודה פנויה בגוף שלך. מסמנות: פה יש מגעיל. כל כך מגעיל שאי אפשר לגעת. חשופיות ענקיות שמנות מטפסות לאט אבל בטוח על הגופה המסריחה שלך. בדרך כלל באים זבובים. אבל כאן צריך מיתה איטית יותר, דוחה יותר. יש להן זמן לעלות עלייך, אף אחד לא ממהר. לראות שלא מתפספס אף מקום, גם לא מסביב לציפורניים, גם לא מתחת לבטן, גם לא מאחורי האוזן, בתוך האוזן, פנימה, פנימה, קודחות בך החשופיות, נכנסות ונשארות לנצח בתוכך, אנחנו נמות איתך, שומעת? אנחנו מתיישבות לך מתחת לעור, גם אם יצילו אותך את לא יכולה לשטוף אותנו. את ריר, ריר צמיגי, שמן, ובתוכך ריר צמיגי שמן, הבנת? שום סבון לא יוריד, גם לא שישה סבונים מוצקים בעבודת יד שקיבלת מתנה ליום ההולדת
גם לא הם.
חשופיות על גלגלי העיניים
חשופיות במקום לשון
במקום אוויר
את נושמת חשופיות
כולך חשופיות
הפכתי לפסולת
עכשיו זה כבר אבוד.
