לא כל כך מבינה מה קורה איתי
משום מקום פתאום הלב שלי התחיל לדפוק ממש מהר, והגיעה גם בחילה וסחרחורת. התחלתי להרגיש מוזר
הלכתי למיטה,התכסיתי בשמיכה הכבדה שלי וניסיתי להבין
פתאום אני מרגישה לא אני
משהו מתקופה אחרת
והראש מתחיל לכאוב, קמתי לעמעם את האור
אני שוכבת במיטה על הגב עוצמת עיניים ומנסה להקשיב לגוף שלי וללב שלי
ופשוט לא מבינה
רגע אחד נעים לי עם השמיכה הכבדה ורגע אחרי זה חם לי נורא ואני מעיפה אותה ממני
הלילה חלמתי על ד'
קמתי לקחת כדור (עדיין לא השפיע)
נכנסתי לפייסבוק. הורדתי את החסימה מ-ד'. את כל שיחות הוואטסאפ שלנו מחקתי. במסנג'ר אין כמעט כלום.
ואולי לא היו הדברים מעולם?
חיפשתי את נ'. גם הווטסאפ איתו מחוק, אבל עדיין יש את איש הקשר. עם נ' הייתי מזדיינת כשהייתי בת 17, כיתה י"ב, והוא היה בן 38. מבריזה מבית הספר בשביל לפגוש אותו, לעשן וויד ולהזדיין. אני לא זוכרת כמעט כלום. בפייסבוק שלו יש פוסט מרגש, שעלה בערך שנה או שנתיים אחרי הסיפור שלנו, שהוא מתחיל ללמוד עבודה עם נוער בסיכון.
אידיוט.
המסנג'ר איתו גם מראה שאריות בודדות.
אז אולי לא המצאתי?
מה היה שם? מי זוכר? מי ראה, מי ידע ולא עשה כלום?
איך הצלחתי לחיות ולמות בכל רגע נתון, במקביל?
אני כותבת את הפוסט בין התקפי סחרחורת
כאילו יצאתי מהגוף שלי ואני לא בטוחה איך לנחות
חם לי, הכל מסתובב, הכל מגעיל, אני צריכה שזה יעבור
אני צריכה להיזכר?
החיים שלי מחולקים למקטעים שאין שום קשר בניהם
אין קו רציף
אני רוצה להקיא
ותוך כדי אני רוצה לשלוח הודעות לכולם
לכל מי שיהיה לא טוב לשלוח
לפתוח פצעים ישנים
פצעים חדשים
לכאוב
מדי פעם מרגישה זרמים קטנים למטה ולא מבינה מה הקשר
נכון שניסיתי לפתור המון דברים דרך מין בחיי
אבל לא עכשיו
זה לא יכול לעזור עכשיו
כלום לא יכול לעזור עכשיו
רק הזמן.
(או פצעים חדשים)
פוסט שהוא שלשול מילולי
סליחה