מצד אחד... את מבקשת יפה...
קמת חרמנית. רטובה.
אמרת לי שעוד לא פתחת את העיניים וכבר הידיים שלך טיילו על הבטן לכיוון הכוס הפועם שלך
שלחת לי הודעה
שאלת
ביקשת
ביררת
ניסית
מצד אחד, אני אוהב לראות אותך נוטפת, וזה לא משנה אם זה בבוקר לפני שהשמש עולה, או בערב אחרי שהשמש יורדת...
וביקשת יפה... התעניינת לשלומי, ואפילו הקלטת הקלטה קטנה וחמודה, שאת פותחת את הפה שלך ומבקשת בצורה חד משמעית שאת חרמנית ורטובה, ושאנחנו צריכים לפתור את זה...
איך אפשר להתעלם מקול יפה ופיוטי "אני רטובה, וצריכה ורוצה, ולגעת ולהרגיש ולאונן... ואני חרמנית, ותתן לי, ואני ואתה ואני ואתה..."
מצד שני, לדעת שתסעי ככה להמשך היום, כשהכוס שלך מרטיב כל תחתון שאת שמה, ולא משנה אם תחליפי.
שהכוס הפועם שלך ישלח לך כל כמה זמן פעימה, שתביני שהיית צריכה לאונן בבוקר. שאת לא יכולה להמשיך את היום, להיפגש עם אנשים, לעשות דברים.
שאת רק רוצה להיכנס לשירותים, לתא מדידה, לרכב שלך. לפרוק, לפוצץ מבפנים את הרכב ברטיבות, בחום ובלחות.
את ממשיכה בתחנונים למרות שבקולך כבר נשמע שהבנת, שהזין שלי מתקשה מלשמוע אותך מתחננת, וזה עוד לא הספיק לי.
הורדת את התחתון, צילמת את עצמך במראה בדרך למקלחת, שלחת לי "תראה, נכנסת למקלחת, מטונפת ממחשבות שלא מומשו."
אני יודע שלא תאונני במקלחת כי לא הסכמתי ואמרתי לך.
הדם זרם לכיוון הזין שכבר התחיל לעמוד, הירכיים והתחת העירומים שלך, הגופייה ללא החזייה...
חיכיתי כמה דקות.
ואז שלחתי הודעה
"את יכולה לאונן. תקליטי לי שאת בגמירה"
ידעתי שזה יעצבן אותך, להתקלח ואז להתלכלך
אבל את כבר תצטרכי לצאת מהבית, גם אם תרצי לגמור פעמיים או שלוש
לא יהיה לך זמן לעוד מקלחת, וכל היום תחשבי על הרגע הזה, שיצאת חרמנית, רטובה ומסופקת, אחרי המקלחת ולא לפני...
הולכת עם תחתון שמתרטב כאילו פתחת סכר, ובראש שלך תתנגן המנגינה "לא לאונן אחרי המקלחת, לא לאונן אחרי המקלחת"
אבל, את מחויכת, כי את יודעת שאת התחתון הזה, את תאכלי בערב.