על הפסיכולוגיה וסקס כולם כאן מדברים ומפטפטים
על פרויד
על הזקפות הגדולות ועל הואגיינות הרטובות
על שליטה על חוזק על פגיעות
שלבי התפתחות, עיקור וסירור.
מה עשו לך כשהיית קטן ובגלל זה אתה כך וגם להפך בנוגע לנשים.
ועוד ועוד...
אבל קטע יפה ומיוחד על מלאני קליין, מרשים לדעתי.
"קליין ראתה ביחסי המין זירה דרמטית ביותר שבה נחשפות ובאות לידי ביטוי הן השפעתו של האדם על זולתו והן האיכות של תמצית קיומו של האדם.
היכולת לעורר ולספר את האחר מייצגת את היכולות האישיות לתיקון; הענקה של הנאה ועונג רומזת לכך שהאהבה של האדם חזקה יותר מן השנאה שלו.
היכולת להיות מגורה ומסופק על ידי האחרת רומזת לכך שהאדם חי, שהאובייקטים הפנימיים שלו פורחים."
מעניין לחשוב ולהתפלסף על כל השולטים והשולטות העכזריים, על הנשלטות המתפרקות, על חיפושי הזוגיות כאן.
האם יש כאן יותר אהבה ומשנאה? שנאה לאחרים, שנאה עצמית, שנאה על הורים? אוכלוסייה? משפחה? חברים, חברות וידידים?
כנראה שלא.
על הזירה שנקראת הכלוב, שמושכים ונמשכים כאן, מתפלשים בבוץ.
אבל האם באמת המין והסקס, הפרנטרים, הסשנים, הניסיון והחקירה
באים מתוך ניסיון של אהבה, גם אם מזוכיסטית וסדיסטית, ניסיון של שלמות של האנשים באקט, ולא של אנשים מפורקים שמחפשים את החסר בהם,
לנסות ולהראות לעצמם שלא מגיעה להם יותר טוב. הנה אני לא טוב, אני מגיע לא.נשים לא טובים, כנראה זה מי שאני, כנראה זה מה שמגיע לי.
אני במקום שאני צריך להיות בו.
*הערתי, לעזאזל וויספר, לא יכולת להתחיל את השבוע עם פורנו במקום טקסטים...
שבוע מצויין לכולם/ן :)