הגעתי אלייך, בידיוק סיימת להתקלח ולהוריד מעצמך כול מה שהיית צריכה.
את פותחת לי את הדלת עם מכנס קצר, חלק מהסט של הפיג'מה, לא סיימת להתארגן לשינה.
את מחייכת, קצת מובכת, ואני נכנס, מנשק אותך, נוגע בגופך העליון שחשוף.
בשכמות ובגב, עובר לצוואר, מעביר את שתי הידיים שלי בעדינות על צווארך משני הצדדים, מחזיק לך את הלחיים.
אני מתנתק ממגע השפתיים והלשון שלך, ויורד אל השדיים שלך, הפטמות הזקורות, שמחכות כמו חץ להיכנס לתוך הפה החם והרטוב. שחומה נעימה טעימה.
שד ימין נכנס לתוך הפה שלי ומתמלא ברוק כאשר הלשון שלי מסתובבות סביב הפטמה, ויד שמאל שלי תופסת את שד שמאל שלך, מעלה אותו קצת מעלה ועם האגודל עובר על הפטמה.
אני שומע את האנחות והחרמנות שמתאספים אצלך.
"זה מספיק" אני אומר והקול נשמע ברחבי החדר.
אנחנו משתחררים אחד מהשנייה, ואני מתיישב בסלון.
את הולכת וממשיכה להתארגן לשינה, אני רואה מהסלון לתוך החדר שלך שאת מוציאה את החולצה של הסט מהארון, מרימה את הידיים ושמה אותה עלייך.
את ממשיכה להתהלך בתוך הבית, מהחדר שלך, למקלחת, לשירותים, לסדר פה דברים ושם להניח דברים, לסגור את החלונות, להדליק את המזגן.
מצחצחת שיניים, ולבסוף נעמדת ליד הספה, לידי.
"זהו? סיימת?" אני שואל.
"כן, הבית מסודר ואני מוכנה לשינה" אמרת לי.
"יופי" אני מחייך אלייך
"ואת באמת חושבת שתעמדי בזה?" אני נעמד ושואל אותך פנים מול פנים.
את מסתכלת עליי, חושבת... "כן, אני אצליח, חשבתי על זה בימים האחרונים, ואין סיבה שלא".
בשיחה שהייתה לנו כמה ימים לפני, אמרתי לך שאני לא בטוח שאת תצליחי לישון כשאת יודעת שאני בסביבתך.
שהחשק שלנו יעלה, ושאת תרצי להיות זונה טובה, ואז אני אשתמש בך... או אפילו לא אשתמש בך, כי זה יהיה הכי משפיל כשאת מתחננת ונוגעת בעצמך כשאנחנו שוכבים במיטה ואת רק רוצה תשומת לב, ואני אגיד לך לא.
אז צחקת, ואמרת שאנחנו צריכים לקבוע יום שאת תאונני בו מספיק, ושיום למחרת את צריכה להתעורר מוקדם לעבודה. ואז נוכל לראות מי נוגע במי כשנשכב במיטה.
צחקת...
צחקתי בהנאה. והצחוק שלי גרם לך להפסיק לצחוק. כי את יודעת שהראש שלי עובד על טורבו. בטח כשזה מגיע לרעיונות ויצירתיות.
"למה את לא צוחקת"
"כי אני יודעת שיש לך כבר מה להגיד ומה לעשות, בטח כבר יש לך תוכנית ואיך לבצע אותה, ואני? אני אסבול" אמרת והתנשפת.
"את רואה, את לפעמים צודקת!" אני אומר בחיוך שנשמע בטלפון.
ואז הוספתי בקול רציני
"את תנסי לישון, עם כול החרמנות שלך, עם הניסיונות של האצבעות שלך לא לרדת למטה…
לא לגעת בעצמך ולטייל על גופך, ללטף, לחמם. אפילו לא ברצון של חרמנות או אוננות, את פשוט רגילה כשאת נכנסת למיטה לגעת בעצמך. להרגיש את האיברים, את השדיים שלך, את הבטן הירכיים והמפשעה החלקה. ולפעמים את נהיית חרמנית ולפעמים לא. אבל אני יודע שאת תהיי חרמנית.
אולי לא תצליחי בכלל להירדם, ועוד תמשיכי לחשוב
תחזרי למה שכתבתי לך בטלפון. תקראי שוב ושוב…
תגרמי לעצמך להיות רטובה יותר
חרמנית יותר
שכול תזוזה בירכיים שלך תגרום לך פעימות וקריאות מלמטה.
שאת רק רוצה את הזין שלי בפה שלך, שירגיע אותך, שתוכלי להירדם
אבל לא.
ואת תנסי ותנסי לישון, עד שתצליחי, אם בכלל."
אז הגענו לעכשיו. את עומדת מולי, אומרת שתצליחי.
"אני אעשה את זה אפילו יותר קל, קטנטנה..." אני הולך לכיוון פינת האוכל, לוקח כסא.
"אני אפילו לא אהיה איתך במיטה"
את מסתכלת עליי, לא מאמינה למה שאת שומעת.
אני רואה על הפרצוף שלך, שאת מבינה. 'הפסדתי' חושבת לעצמך. את בליעת הרוק שלך, את החרמנות שעולה והרטיבות שיורדת.
שאני אשב ואסתכל עלייך, מהצד.
כל כך משפיל. ילדותי. כוחני. מייאש. כל כך *מחרמן*.
חייכתי והתקדמנו אל החדר שינה שלך.
"אני מכבה את כול האורות בבית, שתדע" את אומרת בחוסר שביעות רצון.
אני מניח את הכסא ליד הארון בגדים שלך, ואת מרימה את את השמיכה, כאשר אני הולך למקלחת ומדליק את האור בחדר ההוא.
אני חוזר, ואני רואה אותך נכנסת מתחת לשמיכה עם גלגול עיניים.
האור שמגיע מהמקלחת חלש ולא מאיר הרבה.
אני רואה חלק מהקצה של המיטה שקרוב אליי, היכן שכפות הרגליים שלך אמורות להיות, וקצת מהאור עולה מעלה, לכיוון הירכייים.
אף אחד לא מדבר.
אני שומע אותך נושמת לאט ובעדינות. אני יודע שעוד לא נרדמת.
אני יושב על הכסא, נינוח, הרגליים מתפרשות קדימה, והגב נשען אחורנית.
עוברות כמה דקות, אולי עשר דקות, רבע שעה.
ואני מתחיל לראות אותך.
להרגיש אותך.
משתגעת. מתחרמנת בתוכך.
אז זזה מצד ימין לצד שמאל.
מורידה חלק מהשמיכה, ומעלה אותה חזרה אחרי דקה.
מנסה את התנוחה האלכסונית, על הבטן, על הגב.
את מעלה את השמיכה שתכסה את פנייך, והרגליים שלך, קצת מעל הברך, הופכות גלויות.
אני ממשיך להסתכל.
אני רואה תנודות בתוך השמיכה.
עברו כבר עשרים דקות או חצי שעה.
אני מרגיש איך את נוגעת בעצמך.
מנסה שלא אראה או ארגיש.
אבל אני מסתכל. בוחן אותך.
מרגיש את החדר.
אני רואה את הרגליים שלך מתקרבות אחת לשנייה.
את השמיכה עולה ויורדת כמעט כאילו אלו הנשימות שלך.
אבל אלו הידיים שלך, נוגעות ומעניקות הנאה על העור הרך והחום שלך.
כנראה התחלת עם השדיים שלך, לחצת קלות, העלת והורדת אותם. אבל עכשיו אני רואה שאת על הכוס שלך.
אני לא זז. את יודעת שאני מסתכל עלייך. רואה וצופה בך. יודע מה את עושה. מה את צריכה. מה את רוצה.
את מעלה מעלה עוד חלק מהשמיכה, ואני רואה חלק מהמפשעה שלך. הרגליים קרובות אחת לשנייה, ויד אחת שלך בתוכן. מתעסקת עם השפתיים החיצוניות שלך.
האור לא חזק, אבל אני מכיר את הגוף שלך, ואני רואה צללים ואת הזויות של הגוף שלך, הירך ואת הרגליים אחת על השנייה, את חצי מהתחת כשאת מסתובבת להיות על הצד.
כבר עברו אולי ארבעים דקות.
אני פותח את החגורה שלי, ומוריד לאט ובשקט את הג'ינס קצת למטה.
את שומעת את החגורה עושה צליל.
אחרי חצי שעה בטח שאת נוגעת בעצמך. הצליל הזה היה הקש ששבר אותך.
את הרי יודעת שאני לא אתקרב אלייך. ואת יודעת שאני אחזיק את הזין שלי ביד.
גם אם תודי בזה שאמרתי דברי אמת, אני לא אתן לך את הסיפוק היום, לגעת בו.
את מזיזה מצד לצד את השמיכה עד שהיא מוסרת מעלייך, ונופלת מהמיטה אל הרצפה.
אני מסתכל עלייך, ואני רואה שהמכנס כבר לא עלייך, כנראה הורדת אותו כשהתרגלתי לחושך, ועשית את זה באיטיות ובזהירות מצויינת.
החולצה מגולגלת עד מעל השדיים שלך, ככה שאת כולך כמעט עירומה.
אני מסתכל עלייך, הזין החצי קשה שלי ביד שלי, אני מעלה ומוריד לאט את היד עליו.
את לא מסתכלת. את יודעת שאני נועץ בך מבט, וזה מה שמספיק לך.
עכשיו את כבר לא משחקת. את מאוננת ונוגעת בעצמך. הידיים שלך בפעולה.
אין לך מה להחביא או להתחבא.
את זזה לכיוון השידה ליד המיטה, ומוציאה 'כלים'.
חמש דקות. עשר דקות. כול אחד עם עצמו.
אחרי כ-רבע שעה, את מביטה בי.
את חרמנית. שרמוטה. זונה. כלבה שלא יודעת שובע.
את רואה אותי ואת הזין שביד שלי.
את נשענת עם הגב על הקיר שבקצה השני של המיטה.
את מזיעה, את מלאת נוזלים בכוס.
את יורקת על האצבעות שלך, חלק מהרוק מתפספס ונופל לכיוון הירך שלך ועל הסדין.
שנינו מסתכלים אחד על השנייה. מאוננים. נוגעים בעצמנו. כול אחד והנוזלים שלו.
אני מרטיב את הזין עם רוק וprecum שיוצא ממני, ועוזר לי לסכך את הזין שלי.
ואת עם הרוק שלך והנוזלים שמציפים אותך. בכוס, על השפתיים.
את מלכלכת את עצמך, את המיטה
זיעה, גמירות, שפיך, יריקות. רק היה חסר דם.
מתבוססת בזוהמה והלכלוך של עצמך. בזוהמה ובידיעה שאני צודק. ומעבר לכך, שאפילו לא הייתי צריך להיות לידך.
את בתוך המיטה, לבד.
היא נהיית ספוגה מכול הריחות, הנוזלים והטעמים.
גומרת פעם אחת, פעם שנייה.
אצבעות, ויברטור, דילדו.
מתלכלכת בזוהמה שמצטברת.
מלוכלכת שאת…
אבל טובה…
טובה שאת…