סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא מספיק?

כותב את מה שאני חושב, מרגיש ונראה לי לנכון,
במטרה אולי לגרות את המוח, הלב ואיברי המין שלכן/ם...
לפני 3 שבועות. 26 באוקטובר 2024 בשעה 16:40

את

כמו שאת, מגיעה תמיד, מְתוּקְתֶּקֶת. 

עם ריח, עם טעם. 

הלבשה תחתונה סקסית. חוטיני.

אנחנו יושבים ומדברים קצת,

מספרים ומשוחחים. 

מתקרבים ונוגעים. 

 

היית צריכה להתחיל להיות חוצפנית קצת, בראטית קטנה שאת. 

מצחיקה שאת. 

האצבעות בתוך הפה שלך. אני פותח ומכניס לתוכך. הרוק והאצבעות שלי מתערבבים בפה שלפני רגע אמר שטויות. פותח את הפה שלך, ומגדיל את החור.

משם, הדרך קצרה לאימפקט.

העמדתי אותך, והתחלתי להעביר את הידיים שלי על התחת שלך.

הפשטתי אותך, עד לחוטיני.

את חשופה, עומדת עירומה מלבד החוטיני. 

*סטירה*

*סטירה*

*סטירה*

*סטירה*

האדמתי אותך, הכאבתי לך.

אני יושב על הספה מסתכל עלייך עומדת. נהיית אדומה והעור שלך נהיה חם. 

עם שתי הידיים אני מפליק לך שוב על שני הפלחים שלך.

*סטירה*

*סטירה*

את מתנדנדת כשאת מנסה לשמור על שיווי משקל.

כבר אין סימני אצבעות ויד על התחת שלך, הוא נהיה אדום כולו, מהפלחים לחיבור של הירך.

*סטירה*

*סטירה*

*סטירה*

מרחיב ומדגיש את האדום עלייך, את החום שיוצא ממך. 

 

לאט לאט היד חיפשה גם את השפתיים התחתונות שלך. 

על החוטיני השחור שלך, שנרטב. 

עובר, בין סטירה לסטירה, על המפשעה החמה שלך.

 

הנחתי אותך על הברכיים שלי, את יושבת עליי, הפנים מולי, הרגליים שלך עוטפות את המותן שלי. 

שמת את הראש שלך לנוח על השקע בכתף שלי, ואני עובר על הגב שלך. 

עובר ועובר ועובר. 

עם הכריות של האצבעות, מרגיש את הגב שלך, מעורר את התאים שעל גופך.

אני משנה קצב, ומשנה תנוחה של האצבעות שלי. 

אלו כבר לא הכריות, אלא הציפורניים. 

 

מתחיל לעבור, להיכנס לתוך העור שלך, שלפני רגע ליטפתי והערתי. 

קצת

וקצת יותר

וזה כבר הרבה. 

מהעורף שלך

השכמות

על אמצע הגב

הכתפיים

בגב התחתון

בצדדי הגב לכיוון הבטן.

 

אני מרגיש את הגב שלך נהיה אדום, עם קווים, ונפוח במקומות המסומנים. 

בכל מקום מסומן, אני עובר מילימטר לידו שוב. להגדיל, להאדים, ליצור עומק. 

החום ממך יוצא, ואני מרגיש את הגב. 

 

אני שומע, קצת קשה לפספס כשאת צמודה אליי, הפה והראש שלך על הכתף שלי ליד האוזן.

את האנחות שלך, הגניחות, הכאב, הסבל שלך, הצעקות. 

מרגיש ורואה את הגוף שלך נע וזז. בסבל, בכאב, אי נוחות.

איך את מתקשה כשאת מרגישה את ההתחלה של הנעיצה שלי. 

איך הגוף מתכונן. 

את האנחה כאשר הציפורניים שלי מתנתקות מבשרך. 

את ההשתחררות של הגוף כשאני עוזב את גופך עד שאני מגיע עם האצבעות חזרה אלייך ועלייך. 

 

הגב שלך מסומן כולו. ואני עובר על אותן מקומות. 

על השכמות שלך. על אמצע הגב בקו של עמוד השדרה. 

מעמיק את הציפורניים. מעמיק את הנפיחות והכאב. 

 

את מעמיקה את התפיסה של האצבעות שלך לתוך השיער שלי.

את הנשימות שלך לתוך האוזן שלי. 

את הגניחה הכואבת צמוד אליי. 

את הכוס שלך עליי זז ורטוב. 

המותן שלך זזה באיטיות כמעט כאילו את לא זזה, יחד עם האצבעות שלי שננעצות בך, הכוס שלך נע על אזור הזין שלי קדימה ואחורה. 

 

סיימנו את זה בצילומים של הקנבס שאת. במה שעשיתי. בגאון וגאווה על היצירה שלי. היצירה שאת.

הלכנו אחר-כך לחדר, לחשת לי "אתה יכול להוריד את החולצה ושנעשה כפיות?"

לא היית צריכה לבקש פעמיים ולפני שכבר נשכבת על המיטה הייתי רק עם בוקסר.

 

הגוף החם שלך, עם סימנים ונפיחות נצמד אליי ואני אלייך. 

תפסתי אותך ולקחתי אותך. כרגע, שלי.

כול מה שעשיתי היה צמוד אליי, לחזה ולבטן שלי. 

והנשימות שלנו היו הדבר היחיד שנשמע בחדר, עד להירדמות קלה...

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י