לא מספיק?

היא זונה.

היא זונת צומי.

היא בובה.

אני מלביש אותה. כמו שאני רוצה. כמו שאני רואה לנכון.

היא עושה זאת.

כמעט בלי שאלות. ילדונת טיפשונת.

אני רואה אותה. אני מביט בה.

עושה כרצוני.

בבית. בבסיס. אצל ההורים. בשירותים. במקלחת. בסלון. ליד חברות. ליד אנשים. במיטה.

באירועים, בעבודה, בזמן חופשי.

נשכבת. נעמדת. מצלמת. מתפשטת. לובשת. משנה תנוחה. משנה תמונה.

מראה לי את התהליך שלה.

כלבה מחונכת שאת.

עושה לי סרטון. לא ביקשתי, טיפשה. מגדילה ראש, ילדה טובה...

מראה לי איך היא מצליחה לעשות את המוטל עליה.

איך היא עושה תמונה, ועוד תמונה, ועוד תמונה, ועוד סרטון.

זונת צומי טובה שאת.

אני רואה שאת נהנית, נרטבת, שאת אוהבת, שזה מחרמן אותך.

שאני רואה. שאת עושה.

במיוחד שזה לא נוח לך. לא מתאים. לא כדאי.

בוקר. צהרים. ערב. לילה.

את רוצה להראות את עצמך.

היא רוצה להראות את עצמה לי.

בשבילי.

לכבודי.

היא רוצה.

הרצון שלה. 

העניין שלה.

זה ממנה.

זה שלה.

כל הרטיבות. כל החרמנות. כל האנחות. כל התחתון הספוג. כל העירום. 

לי.