אני יודע.
אני יודע שאת נוגעת בעצמך.
אני יודע שאת נוגעת בעצמך, כאשר את קוראת את הפוסטים שלי.
אני יודע שאת נוגעת בעצמך, כאשר את קוראת את הפוסטים שלי, וחושבת...
את עושה את זה.
את עושה את זה, בחושך.
את עושה את זה, בחושך, כי את יודע מה עשית.
את יודעת.
את יודעת שאת לא בסדר.
את יודעת שאת לא בסדר, אבל החרמנות הורגת אותך.
את יודעת שאת לא בסדר, אבל החרמנות הורגת אותך, והכוס שלך פועם, והתחתון שלך נרטב.
את יודעת שאת לא בסדר, אבל החרמנות הורגת אותך, והכוס שלך פועם, והתחתון שלך נרטב, כשאת קוראת, חושבת, ומדמיינת אותי.
אני גם יכול להגיד מה את עושה. ואיך את עושה את זה.
אבל כל מה שאכתוב כנראה יהיה קרוב למציאות ורק יחרמן אותך יותר ותצטרכי להחליף את התחתון.
הרגשה של "פאק, יש לו כאן מצלמה." בחדר שלך.
אני רואה, אני מרגיש אותך. אני יודע מה את עושה. אני מכיר אותך.
אני יודע שהאצבעות שלך מטיילות על הגוף שלך.
אני יודע שהאצבעות שלך מטיילות על הגוף שלך, ועוברות על החולצה ללא החזייה, מרגישה את הפטמות שלך מזדקרות.
מהשדיים שלך... הפטמות הזקורות... האצבעות והיד שלך עוברת לבטן החשופה, לכוס הפועם. עוברות רעידות בגופך, וכאילו המחשבות יורדות איבר איבר שגורם לך לרטט.
אני יודע שהאצבעות נכנסות... מתחת לגומי של התחתון... בעדינות... מרגישות את העור...
מתקרבות לשפתיים של הכוס שלך.
שאת נושכת את השפתיים... מדמיינת אותי צמוד אלייך.
שהאצבעות על השפתיים הרכות שלך, את מתחילה להרגיש את הרטיבות.
חושבת לעצמך "המילים שלו" בעיניים עצומות חזק.
את קוראת... וקוראת... ומדמיינת את הלחישות באוזנייך.
"תמשיך" את לוחשת.
"עוד, תמשיך עוד" את אומרת.
כשאת עם היד השנייה ממשיכה לגלול את העמוד של הכלוב מהטלפון. לקרוא את המילים שלי. שלפני רגע, המילים שלי היו באוזנייך.
אפשר כבר לשמוע את הרטיבות שלך.
אפשר כבר לשמוע את הרטיבות שלך, ושהאצבעות שלך כבר לא מספיקות על שפתי הכוס, ואת מכניס אצבע, ועוד אחת לתוכך.
"עוד קצת, תמשיך" את כבר לא לוחשת.
את מגיעה לסוף העמוד.
עוצמת חזק את העיניים. מדמיינת. נרטבת. דוחפת את האצבעות.
"למה. מה הבעיה בעוד." מתוסכלת.
ממשיכה לדמיין, מנסה לשמוע אותי כשאת רוצה להגיע לגמירה שלך.
את מורידה את הטלפון לצד גופך העירום חלקי. מפנטזת שאני מחזיק את יד שמאל שלך, כשיד ימין שלך מתעסקת בתוך עצמך, הרעש של הנוזלים שלך לא משאירים מקום לספק מה את עושה ולאן את מכוונת את זה. מדמיינת שהראש שלי צמוד לך לאוזן, מנשק, מלקק, לוחש לך. מעודד אותך.
את לא יודעת מה לעשות.
להישאר ככה? לחזור לתחילת העמוד ולקרוא שוב? פעם, פעמיים, שלוש עד שתגיעי לרתיחה מלאה. אולי איזה פורנו זמין? עדיף איזה סקסטינג נחמד?
תהיי ילדה טובה, ותגללי למעלה, תתחילי מחדש.
אני יודע שאת יכולה, ורוצה.
עוד קריאה אחת, ואת כבר תגמרי.