היא נוסעת לא טוב.
היא אומרת לי.
"נסעתי קצת מהר.. ויש מצב שניסיתי להספיק את הרמזור..." "...אני מרגישה שאני נוסעת גרוע..."
זה לא יעבור חלק. וזה לא בא בחשבון.
אני מבין שזה מלחץ ובגלל המצב, באופן חלקי.
" כשאת נכנסת ומתחילה נסיעה, לפני שאת יוצאת לדרך, את נוגעת בעצמך" אולי זה יעזור לה להוריד לחץ.
"כמובן, שאת שולחת תמונה או סרטון, שאראה ואשמע אותך"
"אם יש איתך חברות ברכב, תתחילי נסיעה, ולאט לאט, עם יד אחת לאזור, תלטפי מעט בזמן הנסיעה."
אומרת כן, כן וכן, על כל מה שאני אומר. מבינה שאת צריכה לנהוג בצורה טובה יותר ואחראית.
"זה מצחיק, עונש לגעת ולעשות לעצמי נעים😛" את אומרת לי, צוחקת.
"את חושבת שזה יהיה לך מצחיק, בזמן שחברות שלך ברכב איתך?" אני שואל אותה, בזמן שאת התשובה שלה שתכלול מבוכה וביישנות אני כבר יודע.
לא עברו יומיים מאז העונש.
וזה מה שהיא אומרת, אחרי שהיא צחקה.
בזמן שהיא עושה את העונש, ונהנית כל כך כמו שחשבה לרגע, הנה אוסף תשובות תוך כדי:
"זה מביך אותי מידי 😶🌫️"
"החלון של ... פה והיא יכולה תוך רגע לראות אותי"
"...יש פה אנשים ובניינים"
"יש אנשים בבתים שיכולים לראות אותי"
"זהו אפשר לנסוע בבקשה?"
"פשוט לא נעים לי כשיש בניינים סביבי ואני ליד הבית או מקום שיכולים להכיר אותי.."
"ואז שפתאום יראו אותי נוגעת"
אמרתי לה: "עכשיו תלכי למצוא את המשפט שאמרת שזה מצחיק אותך, עונש של לגעת בעצמך."
"😶🌫️כי זה באמת מצחיק שזה העונש, אבל זה בחוץ ואנשים יכולים לראותת" עונה לי מבוישת וכנראה חרמנית.
"אז כנראה שזה לא כל כך מצחיק."
"כשזה ככה פחות" היא עונה לי.
ובינתיים, לאט ובזהירות, היא כבר לא עוברת מהירות.