את כבר עירומה על הרצפה.
מתחננת.
רטובה.
נתתי לך אישור לגעת בעצמך ולגמור. התחננת יפה.
ועם כל החרמנות שלך, והטיפשות שמגיע עם זה, לא הצלחת לקרוא ולהבין.
"תראי לי איזו תמונה רצית להוציא מהסרטון" אני אומר.
"היא סתם יפה, היא בשבילי, לא אחת להעלות אותה." את אומרת לי כשאת מתחילה לשחק עם עצמך. על הרצפה הקרה, עירומה עם הרוטט בין רגלייך.
"כל תמונה שלך היא אחת להעלות. תיזהרי." אני אומר, מזהיר אותך, בזמן שאת מוציאה את התמונה שרצית מהסרטון.
את שולחת אותה. אני מסתכל.
ואת ממשיכה...
"לא השקעתי בה.. ואין מה להגיד ממש.. אבל היא באמת לא אחת שארצה להעלות" כותבת עם יד אחת, בזמן שאת מרעידה את אזור הכוס שלך. מוציאה את הרטיבות ומרטיבה את עצמך יותר ויותר.
איבדתי סבלנות.
הזהרתי אותך. ומרוב חרמנות, את נהיית טיפשה. ואת לא קוראת את מה שאני רושם. כלבה מטומטמת.
"תעלי אותה. עכשיו. לפני שאת גומרת."
"הכותרת היא ..."
"תמונה ואז אחריה תרשמי ..."
המומה, עם זמן קצוב לפני שאת מגמרת את עצמך, טיפשה על הרצפה הקרה, חרמנית ופה פתוח ומתוסכל.
"זה רוטט שם למטה... אני עורכת וכותבת תוך כדי ואני מנסה למשוךך..." את אומרת לי, מגמגמת ורועדת.
השרירים שלך מכווצים, עוצרים מעצמך לגמור. הרגליים זזות ומתקפלות, התחת והכוס רגישים ומכווצים.
"נתתי לך הזדמנות להיזהר."