To use it, not abuse it
בתור שולט,
יש הבדל דק בין להשתמש ל-לנצל (ו/או להתעלל).
בכל פטיש או קינק (פיזי או מנטלי. אימפקט/כספי/משחקי תפקידים/קשירות/החפצה/השפלה וכו וכו...).
בכל התייחסות לנשלט/ת (כנועה או ילדה ואם בראטית).
בכל תקשורת (פרונטלי, וירטואלי, גם וגם).
בכל מספר משתתפים (מונוגמיים וא-מונוגמיים. צירופים, שלישיות רביעיות וחילופי זוגות. אורגיות ופליי משותפים).
היא, הוא, הם, הן, תמיד באחריותי ולשירותי.
חפץ. חור. משאב.
אך
האם אני מיטיב עם הנמצא/ת תחתיי? האם אני מאתגר אותה? האם אני מלמד אותה? מחנך ו/או מעניש? בודק אותה?
האם השימוש שלי בה ו/או השימוש של אחרים בה, מיטיבה? מה זה גורם לה או לו. (גם כאשר השימוש הוא בכאב, פחד, דמעות, כספי, מנטלי).
גם אם יש רק כאב וסימנים בקשר הזה, היא/הוא מקבלים משהו? (משהו פיזי/קוגניטיבי/נפשי). האם אני מראה לה שהיא מסוגלת ליותר ממה שהיא חושבת?
במה זה נוגע.
איפה זה יושב.
אצלה/אצלו/אצלי.
איך מערכת היחסים הזו, משפיעה עליה? מה מערכת היחסים הזו עושה לי?
לכן, הצעת הגשה, לשולטים. שולטות. וגם לנשלטים/ות.
להבין את עצמנו לפני שאנחנו מגיעים למערכת יחסים בדסמית, מורכבת, מסובכת. שאולי נוגעת בדברים עמוקים בחיינו וילדותנו.
אם במקרה מוצאים מישהו/י לעשות את הדבר הזו איתו, ויש סבלנות וחקירה, דברים שנבנים ומתגלים. בקצב הנכון...
זה נהדר.
כי ההבדל בין שימוש לבין ניצול, כשאנחנו פועלים בלי מודעות (זאת אומרת גם: בלי שליטה), הוא חבל דק שמתהלכים עליו.