DDLG בשבילי הוא חינוך, עיצוב, עזרה, הדרכה, להראות את הדרך. לוקח אותך תחתיי, בהמון מובנים.
ומקום בטוח להיות בו עצמך, את. עם פחות אחריות, יותר ילדותיות.
אני מקשיב. מבין. רואה אותך. מכיל.
אני שומע את המילים שהיא אומרת וגם מקשיב למילים שמתחת.
בין חשש להפתעה. בין לחץ לרטיבות. בין ילדה לבוגרת.
מעבר להכלה ולמקום שאני נותן לה. מעבר לשליטה וליחסים בינינו. עם מין או ללא מין.
יש מקומות שכדאי להיות יצירתיים.
מצד אחד זה קל. רעיונות של ילדים/ות, עושים פלאים (פיג'מות וביגוד, סרט מצויר ו/או סדרת ילדים, מדבקות, יצירות, שנצ, בובות, סיפור לפני השינה, משחקים ועוד ועוד...)
מצד שני, אפשר להתפלפל ולשלב בין התפקידים השונים... (מזוכיסטית, פטפליי, שירות, נסיכה, בראטית).
אז נוצרו הסימנים. והמדבקות סביבם, כדי לא להסתיר כמובן.
כמובן שהשראות/מוזות אפשר וצריך לקחת מאחרים/ות, כמו הורים למשל. וגם מהכלוב (אם ומוצאים בלוג כמו שצריך...) וגם מפטלייף.
אין מה לעשות, היא הייתה ילדה טובה בסוף.