אני רואה כאן באופן חלקי, את הבדסמ הישראלי.
מרגיש לי שחור. חסר מעצורים. (קורה. גם אצלי הראש שלה נדפק בקיר בזמן שאני מזיין אותה, וזה לא מעניין. הכוס שלה דימם מרוב האצבעות שהכנסתי. גם הציפורניים שלי היו עם עור ובשר מהגב שלה.)
שזה בסדר, זה טוב.
אבל לפעמים לא רואה מעבר כאן. בגלל מעטה האנונימיות ואידיאולוגיות דפוקות של מיניות ו/או בדסמ.
משפטים ו-וייבים שמגיעים משולטים גם משולטות, ואת האמת גם מנשלטות:
אם אתה לא שולט בכל התחומים אתה לא שולט.
אני רוצה/צריכה את זה בכל הכוח, ללא מעצורים, לא רוצה את המשחקים וכו וכו.
אי אפשר ללמד בדס"מ, יודעים ומרגישים את זה מהרגע הראשון. בגיל צעיר. תמיד. נולדים עם זה.
אני אעשה מה שאני צריך/ה ורוצה, ואת/ה תקומ/י לבדך.
רק אם הוא גבוה/חזק/מבוגר ממני הוא באמת יכול לשלוט עליי.
אם את/ה מתחלף, זה לא יעבוד, אתם משקרים לעצמכם/ן.
אין לי גבולות.
אתה צריך להיות שולט במיטה וגם מחוצה לה.
דרישה לעבודה/הכנסה מסוימת (שלרגע לא יהיה שכיר בטעות), כי מישהו צריך לפנק נשלטת בכל טוב.
או שאי אפשר להיות שולט וגם שיהיה לך בוס בעבודה.
כל בנות ובני 30/35/40 שלא נראות כמו הגיל שלהן. שמבטיחות ונשבעות שזה נכון, אבל אין ולו סימן או תמונה אחת להוכחה הכה קלה הזו.
אני לא מדבר על פוסט בבלוג שמדבר לרגע על הצורך/חובה/פנטזיה שמרגישים ברגעים מסוימים.
אני מדבר על אידיאולוגיה, תפיסה של בדסמ.
יש שחור ולבן. אין אפור, אין אמצע. אין גם וגם. אין מכלול של דברים.
יש שולט/ת, שהוא ייקרע אותך, ישים אותך על הרצפה, הוא יעשה את העבודה והוא ילך.
יש נשלטות שצריכות ומגיעה להן הכול, והן חייבות לקבל הכול על מגש של כסף (יחס, כסף, הסעות, שולט שהוא מספק) אבל גם להיות על הרצפה ושהשולט יהיה מספיק חזק כדי לא לתת. אבל כן לתת.
השולט צריך לספק הכול וגם להיות מכיל ואוהב לכל הטנטרומים שמגיעים. "הוא אוהב אותי ונשאר איתי למרות שאנחנו רבים שלוש פעמים בשבוע"
מישהו עצר פעם וחשב האם מה שאנחנו רוצים זה בעצם מה שמגיע לנו?
האם אני נותן פיזית ונפשית לנשלטת את מה שהיא נותנת לי? כבני אדם נמצא את אלו שדומים לנו. האם את מאפשרת ונותנת כמו שאת מבקשת? (וזה לאו דווקא על לתת ולקבל שווה בשווה. אלא בתוך ההיררכיה.)
האם את. ברמה של מה שאת מבקשת ורוצה?
.נאה דורש נאה מקיים.
לעומת בדסמ שאני מרגיש ורואה בחו"ל
שרואים את ההכנות, את האחרי.
רואים את האיפור המרוח, והחור תחת בחוץ, הדם, והבכי, והקיא, והניסיון בריחה.
ורואים גם את הדאגה, את הצחוק, ההתרגשות, את ההכלה.
כאלו שמראים BTS או פאשלות. דברים שלא תוכננו בסשן, בסרטון וכו...
האנושיות.
רואים את ההכנות, ההשקעה ,החשיבה. רואים את זה שהשולט עושה מסאז ברגליים לנשלטת (אוי א-ברוך... שולט שמראה רגש חוץ משליטה אכזרית??), או שולטות שמחבקות נשלטים ונשלטות. שני בני אדם, סתם, פשוטים משהו. שיתופי פעולה בין שולטים גברים (מי היה מאמין שבמערכת היררכית תמצא אפשרות לשני בעלי כוח לעשות משהו יחדיו...).
לא כמו כאן, צוק בים ומציצה.
זה שאמרת לו לעשות לך מנוי, לא הופך אותך לשולטת.
שולטות (או אפילו נשלטות, ששש...) שמבקשות נהג/מנקה/מבשל/מעמיס דירות (ולא נכנסות למערכת היחסים הבדסמית הזו), אתן נהנות מהשליטה בו או פשוט שמחות מזה שהוא עושה משהו? שקיבלת משהו.
המשפט הזה... "אם את/ה מתחלף, זה לא יעבוד, אתם משקרים לעצמכם/ן."
כאילו אין גוונים לבני ובנות אדם. שאי אפשר להנות גם ממלוח וגם ממתוק. גם מים וגם מבריכה.
גבר שהוא בוס בכיר והוא גם נשלט. דווקא יש שאוהבות את זה. מרגש אתכן להפיל אותו ולדעת שהוא מנהל אנשים. שיש לו את הכסף. שהוא מגיע הבייתה והוא שטיח רצפה באמבטיה.
או נשלטת שרושמת את מה שהיא רוצה, אבל היא אישה חזקה שמטפסת בסולם העבודה שלך?
אז אין גם וגם?
*בודדים הגברים והנשים, בכלוב, שעושים את הדברים כמו שאני רואה במקומות אחרים. שמספרים על כישלונות, תהיות ומחשבות, קשיים (גם שולטים ושולטות). שמראים אחרי סשן קשירה את החיבוק וההכלה. שמראים רגשות אחרים חוץ משליטה או כניעה. זה מעניין, זה מדהים, זה מראה מכלול רחב של האדם שמולנו/מעלינו. זה חשוב.*
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
עצם הבדסמ, זו הניגודיות, היציאה מהכללים. הבנה של הסודות העמוקים ושל הדברים שאנחנו אוהבים.
איניטמיות חסרת מעצורים.
אני רואה בניגוד הזה, בבדסמ, אנושיות. כן. איך אני רואה מכות לאדם אחר או שליטה בו/ה, כאב או שלילת חושים אנושי?
כי אני רואה שני אנשים שזקוקים ורוצים משהו, ומוכנים להגיע למקום שמאפשר את זה. הנשלטת והשולט.
שני א.נשים שמגיעים למקום מסוים ומורידים את התפקידים, היררכיות, מנהגים, נורמות. שנותנים אחד לשנייה ומאפשרים את הצרכים המיניים, החייתיים ביותר.
מקום שבו הנשלטת צריכה ביטחון בכדי לשחרר והשולט צריך שחרור כדי להרגיש ביטחון.
שתי קצוות של התנהגות אנושית, שמיועדות זו לזו.
סימביוזה הדדית.
אולי אולי, ולפעמים, קוֹמֶנְסָלִיזְם. (גם אני הייתי צריך לחפש את זה.)