פיג'מה חורפית, סגלגלה עם דובונים לבנים ,על גופה השחום... היא קטנה... אומנם לא נמוכה כל כך, אבל מבנה הגוף שלה קטן, והחזה לא גדול.
יש לה טקס, בשעה תשע וחצי או עשר וחצי, היא מדליקה את האור בחדר האחורי, נכנסת אליו, ומתיישבת באמצע על הרצפה.
היא מדליקה את הטלפון ועוברת עליו.
השיער החום-שחור המתולתל על הפנים שלה ומידי פעם היא מזיז אותו.
היא עוברת ועוברת על הדברים במסך שמאיר על פניה, בלי לשים לב היא משחקת עם יד ימין בשיער על צד הראש שלה, מתלתלת אותו על האצבע שלה.
חמש דקות, עשר דקות, רבע שעה. היא יכולה לשבת שם הרבה. היא יודעת שזה לא טוב. ערב, צריך להירגע מהמחשבות, חדשות והעדכונים שעל כל המסכים הזוהרים.
היא מתרוממת ומתמתחת בזמן שהחולצה הסגולה עולה מעל הפופיק והיא מסתובבת בחדר כדי שכולם יראו.
חושבת לעצמה "עם האור הבודד שלי בין הבתים, והחלונות הגבוהים ללא התריסים או וילונות, בטוח יש סוטה אחד שמסתכל ומחכה."
היא מצחקקת לעצמה כאשר היא עושה סיבוב כשהידיים שלה ממשיכות להיות מעל ראשה והחולצה עולה ועולה.
"רק לראות חתיכת עור... רק לראות חלק עירום קטן." חושבת לעצמה שככה הם חושבים ומסתכלים על החלון הגדול והאור הלבן שיוצא מהחדר הזה, דבוקים לחלון שלהם ומסתכלים עליה, מרוצה מהחיקוי שהיא עשתה בראש שלה.
נותנת את ההופעה הפרטית הקטנה שלה.
היא מזיזה את השיער מהכתפיים קדימה לחזה שלה, עם הראש מוטה לצד שמאל, ולוקחת ממפרק היד שלה גומייה. החולצה עולה חזרה מעל הפופיק כאשר היא מסדרת ואוספת את השיער לקוקו מאחוריי הגב שלה. אפשר לראות את התחת הקטן שלה דרך המכנסיים כאשר החולצה בגב התחתון עולה. הרעמה האחורית שלה כמעט מגיע עד התחת.
היא מורידה את המכנסיים, עור חלק ושחום, נקי אחרי המקלחת נגלה לעיניים הסוטות המסתכלות בחשכה, כל אחד ואחת מהפינות שלו.
היא ללא תחתון, ללא שיער שנראה לעין מהמרחק. נקייה, מגולחת ועירומה חלקית.
היא מסתובבת בחדר והתחת הקטן שלה זז מעט בין ההליכות, בודקת שהכול סגור ולאט מכבה את המנורה ואת הנר ואת המסכים... השיער המתולתל שנע מאחורי הגב נראה כאילו הוא עושה את מה שכל המסתכלים והמסתכלות רוצים, מתמתח לכיוון התחת העסיסי והקטן שלה, אך לא מגיע...
היא נשענת על השולחן, אולי כותבת אולי מניחה שם משהו למחר. נעמדת, מסתכלת על הרצפה והולכת לכיוון מתג האור.
ובִּין רֶגַע,
העור החלק, הנקי, השחום, התחת הקטן, השיער המתולתל השובב והאישיות שקורנת כמו קרני האור הלבנים החוצה לכיוון הרחוב,
נעלם.