לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לא מספיק?

מגרה מוֹחוֹת, לְבָבוֹת ואיברי מין...
לפני שלושה שבועות. יום שני, 27 באפריל 2026 בשעה 13:05

מילים שמחרמנות אותי:

 

"למה אתה תמיד צודק?"

 

*פרצוף מובך*

 

"אוף"

 

"נכון"

 

"אני יכולה חזק יותר"

 

"נכון אתה צודק"

 

"כן, נכון"

 

"עוד..."

 

"איך אתה זוכר"

 

*שתיקה*

 

 

מה מחרמן אותה:

 

 

"את רוצה להראות לי?

 

"לא זה לא."

 

"שתית?"

 

"את רוצה להגיד לי מה עשית?"

 

אני מקווה שזה רק עומס בעבודה שאת לא עונה"

 

"נראה אותך עושה את זה שוב."

 

"כמו ילדה טובה."

 

"אכלת כמו שצריך?"

 

"בסופו של דבר, אני אראה את זה." 

 

"את יכולה להמשיך ככה, נראה לאן תגיעי."

לפני חודש. יום שני, 20 באפריל 2026 בשעה 3:56

 

 

You're so pretty when you take control
I can feel a weight lift in my soul
You sense this on my face

This love's a game I play to lose
So I bite off more than I can chew with you
I live for second place

 

So baby would you say
Wanna play a little game
Set the snare
If you dare
Be the predator, I'll be the prey

Do your worst, Daddy
Break me like a curse, that is
If you can catch me first

 

Tell me I'm in trouble
Look me in the face
'Cause I'm your little rеbel
Tie me up with lacе
Teach me how to love you
Put me in my place

 

All my life I've had to lead and be
Stronger for the ones who needed me
I carried all the weight

There's part of me that I can't stand
So I need somebody heavy-handed
To take over the reins
(baby whatcha say, be the predator I'll be the prey)

With ribbons in my braids
And a tongue of razor blades
I'm a mess
Please domesticate this animalistic rage
I'm afraid and relentless in my crave
Don't grab hold
Only show me I'm safe

 

Tell me I'm in trouble
Call a spade a spade
Your favorite little devil
Is digging her own grave
Can you really blame me?
Wanting to be safe
People think I'm crazy 

 

 

Humor me
Even when its ruining me
I know you're no good for me
Humor me

Even when its ruining me
I know you're no good for me
But baby won't you humor me

I like it when you're angry
I like it when you yell
I like it when you hit me
Just in case you couldn't tell 

It lets me know you see me
For who I really am
So who you really are

Can maybe play pretend?
When you rule my shadow
With a heavy hand
I turn into jello

God I want a man
Who wrecks me like I wreck me
Who ain't afraid to chеck me
Take me to thе limit when you give it to me

 

Humor me
Even when its ruining me
I know you're no good for me
But daddy won't you humor me?

Humor me
Play into the fantasy
Tell me what you'll do to me
In order to get through to me

I can be an angel
I can be a brat
Just when you think you get it
You'll forget it when I crack on ya

Crankin' up the tension
For negative attention
If i don't want wanna listen
I don't want affection

Just show me how you get me
When i don't get myself
Take that girl i hate and make her someone else
And tell her that she's evil
And none of this is real and
Make her pay for being such a bully to me

Humor me
No no no
Yes im still a feminist
Just humor me
Oooh

And i don't need a therapist
Just humor me
Whoa no no no

Its just another masochistic tendency
Oooh
Take me to the limit when you give it to me

 

 

 

hey!

bunny, hey!

you’re too cute to think and need a break

 

he said to me and pat his knee

my mind is blank, he fucked my brain

take me, break me, make me new

i’m so in love with you

i’m losing points off my IQ

 

take me, break me, make me new

my words are slippery smooth

fall out your mouth onto your shoes

you think it’s cute

 

hey!

bunny, hey!

want this man to keep me in a cage!

 

uh oh! over exposed

uh oh! everyone knows

 

i mean take me to the mall like normal people want

like normal people want

 

take me, break me, make me new

my mind’s alphabet soup

so spell it out and grab a spoon

take me break me make me new

your clever girl is goo

no thought head empty need a screw

your girl is screwed
 
uh oh

hand up my skirt 
uh oh 

treat me like dirt 

 

 

he wants to hurt me and it turns me on
i think about it when im all alone
he called me breathing in the telephone
and tapping on my bedroom window

he wants to hurt me and it turns me on
i saw a shadow out on my front lawn
and i got nothing but a t shirt on
cus oh my god i think he wants me?

he wants to hurt me and it turns me on
my clothes are falling off as i run
my heart is beating in me like a drum
he’s everywhere and nowhere at once

he wants to hurt me and it turns me on
it feels so right and then it feels so wrong
so come on over babe and get undone
i’m beggin for ya beggin for ya!

hold me like a blade
wanna play a game
it’s all about the chase

when i was young i wasn’t playing house
i was always into cat in mouse
my friends all look at me like i’m insane
but whats a little love without a little pain?

come out and kiss me dead
wrap your hands around my neck
run your nails down my back
it’s life death get pet, i don’t make the rules yeah


whoa, hold me like a blade
whoa, what’s a little pain?
whoa, don’t look so afraid
whoa, wanna play a game?
it’s all about the chase

לפני חודשיים. יום שבת, 28 בפברואר 2026 בשעה 13:36

לפעמים אחרי קצת מכות, בועות סבון זה לא רעיון רע. 

 

 

 

 

* וויספר, אתה בטח לא זוכר, וזה לא קשור לסשן שמצולם כאן, אבל עכשיו יש אזעקות ומלחמות, ואיראן סבב שני. מעניין כמה מסתכלים ומסתכלות, וממש מפנטזות על להיות בממ"ד ולשכב עירומות עם בועות סבון שעפות מעליהן ויורדת לכיוונן... בזמן שהכול בטוח מפני האזעקות... באופן יחסי...

לפני חודשיים. יום שישי, 27 בפברואר 2026 בשעה 13:27

זה מתחיל בלתפוס את התחתון שלה, 

לגרום לה להשתפשף על הבד הדק. 

לגרום לשפתיים ולדגדגן שלה להתנפח ולהתרטב מהתזוזה של התחתונים... 

לגעת בה.

להאדים את התחת שלה.

להפוך אותה לצעצוע.

לצלם אותה בחושך, באור.

בלהכאיב, 

להכות.

בלאכול אותה, 

לתפוס אותה, לאחוז. בירכיים, בידיים, בתחת, בפנים, בצוואר ובעורף. 

 

 

 

 

 

עוד עושה דברים נכון.

 

לפני שלושה חודשים. יום רביעי, 11 בפברואר 2026 בשעה 13:46

"אני יודעת שאתה אומר שאני לא חופרת

...

שהיום אני חופרת ממש ובמיוחד

...

אני לא מספיקה לכתוב ולדבר..."

 

 

זה כבר כמה פעמים שהיא העלתה שהיא חושבת שהיא חופרת, מרגישה שהיא חופרת. ואני אומר לה שאני שמח שהיא משתפת, זה חשוב.

אז היא אמרה את זה פעם אחת יותר מידי, ולי נמאס מ"החפירה על החפירה" 😄🤓😈

 

עד סוף היום, את צריכה לרשום "אני לא חופרת לדאדי גם אם אני מרגישה ככה".

 

בהתחלה אמרתי לה שני עמודים. אבל גם אמרתי לה לצלם את זה, כדי שהיא תוכל להעלות אצלה. 

איך היא שוכבת על הבטן יפה, במקומה על הרצפה. והרגליים זזות. והיד רושמת. והשיער שמפריע. 

שכולם יראו את העונש שהיא קיבלה, שהיא תבין אולי לא לפטפט יותר מידי גם אחרי שאמרתי שזה בסדר. 

אז הצילום הראשוני לא יצא כמו שצריך, אז היא המשיכה ועשתה עוד.

כמו ילדה טובה.

כי היא יודעת להיות זונת צומי. להנות מזה שרואים אותה. וגם ילדה קטנה ששוכבת על הרצפה וכותבת. 

 

אני כבר ראיתי את כל הTime-lapse. 

אתם כנראה תחכו בסבלנות. 

 

 

*כל כך אוהב להיות יצירתי, לחכות לאט לאט שפיסות המידע להבנה שלי אותה יתחברו לי... להבין מה הנשלטת לא אוהבת לעשות.

ולגרום לה לעשות את זה. 

לפני ארבעה חודשים. יום שני, 5 בינואר 2026 בשעה 13:03

קישטתי את גופה בסימנים Home made. 

החלטתי לעטוף אותה.

והדבקתי עליה דברים.

בלי יכולת תנועה. נעזרת בי לכל דבר. 

 

אחר כך היא גם הייתה על הרצפה. 

 

 

 

 

לפני חמישה חודשים. יום חמישי, 18 בדצמבר 2025 בשעה 13:07

היא אמרה לי בעצבות, בייאוש, בבאסה... היה כעס ותסכול. בכי.

שהיא לא מצליחה במשהו... "בעוד משהו".

 

ואני מסתכל עליה ועל הדרך שהיא עושה. 

בזכותי, בגללי, בעזרתי. זה לא משנה. 

היא הולכת בדרך, עם הכוחות שיש לה. שהיא ידעה עליהם ועל כוחות שהתגלו לה מתוכה.  

לכל אחד יש משאב משלו. 

במקרה אני משאבה. 

מה. אין הורים עם כסף ופרוטקציות? מה. אין פריפריה ומרכז? מה. אין זכייה אקראית בלוטו? אין חברים וחברות שמלמדים ותומכים?

 

 

גם עם קושי, ומכשולים. 

גם כשהיא לא מצליחה. 

גם כשהיא בוכה ולא יודעת אם היא יכולה להמשיך. 

גם כשלפעמים היא חושבת שהיא מוותרת. 

 

היא משתפרת. מאתגרת את עצמה. עושה דברים שלא האמינה שהיא תעשה בחייה. 

היא מתגברת על קשיים. מחדדת את החושים שלה. 

 

היא נופלת. 

אבל היא גם קמה. 

היא נפצעת. 

אבל היא גם מתאוששת. 

היא בוכה. 

אבל היא גם מסתכלת קדימה. 

 

גם בבדסמ וגם בחייה הוניליים.

 

היא לא רואה את זה.

כבני אדם אנחנו לא רואים את עצמינו. בטח לא בתוך תהליך... 

אז אני מזכיר לה. ואז היא מסתכלת על המרחק, שנראה כה רחוק, בין מי ומה שהייתה ועשתה לפני כמה חודשים.

 

אז אמרתי לה.

"כרגע. 

את לא מצליחה כרגע."

 

 

נ.ב

לפעמים יש דברים, שאפשר לא להצליח בהם, בסופו של דבר, זה לא כל כך נורא. 

משהו שצריכים ללמד בצעירותנו... 

יש ילדים שלוקחים קשה דברים. וגם מבוגרים. 

עם כל הקושי בדבר, מהכישלונות והדחיות, למדתי. 

זה היה חוסך לי שנים, כסף, זמן ומשאבים נפשיים... אבל אני עושה את הדרך, והיא הדרך שלי. 

עם הכאב ועם הדמעות. 

לפני חמישה חודשים. יום רביעי, 26 בנובמבר 2025 בשעה 14:30

לילדונת שאת ולסוטה שבך. 

לפני כחצי שנה. יום רביעי, 5 בנובמבר 2025 בשעה 14:33

המקום שאני נותן לה, מסתכל עליה/בוחן אותה/מרוכז בה/מעניש אותה/מחנך אותה/מדריך, מאפשר לה להיות היא. אמיתית. ילדונת. קטנה. קטנטונת. קנבס לשימושי. מרחב שלא נעשה במקום אחר חוץ מהביחד שלנו... 

השקט שמגיע עם זה. הרוגע. הידיעה שאני כאן. שמישהו שומר, רואה, מקשיב. דואג.

שהזמן שלנו, הרגעים שלנו, מערכת היחסים שלנו היא ה-דבר בשבילה. ביום יום. במשך השבוע. כוכב החודש. 

היא מתמוגגת כאשר המקום שלה הוא בין זרועותיי/בין רגליי/על הרצפה/על ארבע/צמודה לזין שלי.

תחתיי בכל תחום. 

שכל זה מאפשר לה וגורם לה להרגיש שהיא קטנה. להבין שהיא קטנה. לראות את המקום שלה טוב יותר. 

 

 

בDDLG, צריך להבין את הרגישות.

את ההתחלה החדשה, הפעמים הראשונות שלה ושלנו. כי כל מערכת יחסים כזו היא שונה ומיוחדת. 

שכל דבר היא לומדת ומתפתחת, איתנו.

הנשיקות הראשונות, המציצות הראשונות, העירום החדש. הדברים החדשים שהיא מנסה. הרטיבות שנוצרת כי היא עכשיו ילדה קטנה וחרמנית. האצבעות בפה שלה. הרצון להתפשט תמיד, גם במקומות ציבוריים. הדחף להשתפשף על הרגל שלי.

בשלב מסוים, היא תרצה עוד ועוד. חמדנית לעיתים.

אבל צריך לזכור, שיחד עם החרמנות ויחד עם הרצון שלנו לראות אותה הפוכה, סחוטה, רטובה ואדומה. אנחנו נשמור עליה. אנחנו נבין שעכשיו היא בחנות ממתקים והיא רוצה הכול, אבל מתפקידנו, להחליט מה נכון ומתי.

היא רוצה לטעום, להכניס, לעשות, לבצע, לנסות. היא רוצה עוד ועוד ועוד!

היא רוצה להתפשט אבל גם פיגמה תואמת.

היא רוצה כאב ואדום אבל גם את הנשיקות.

היא רוצה את זה בתוכה אבל להתחיל מדברים קטנים.

היא רוצה את כל החורים שיתמלאו אבל היא צריכה לדעת לנשום כמו שצריך בזמן שהיא מתמלאת.

היא ילדה קטנה. היא זונת צומי. היא ילדה טובה. היא חרמנית. היא הרבה והיא מספיקה. היא עקשנית והיא רטובה. היא רוצה והיא צריכה אבל היא גם לא יודעת.

עלינו לגדל, לחנך, להכווין, להדריך.

להראות לה ולשתף אותה.

לגרום לה להתפתח ולאתגר את עצמה.

זה תפקיד ה-Daddy. מבחינתי.

 

צריך להרגיש, לזכור ולהבין. יש קו דק לפעמים בין דאדי לבין סדיסט. יש פינות ביחסים האלו שאתה צריך להעניש, והיא רוצה את העונש. יש גם פעמים שהיא תנסה לעבור את הקווים והגבולות שלה. היא ילדה טובה, היא הילדה שלך. היא רוצה שתהיה גאה בה. וצריך לשים לב לזה. להישאר הדאדי שלה, ולא לעבור לתפקיד אחר, בטח כאשר היא עצמה מבולבלת, היא רוצה לדחוף את הגבול ולהישאר ילדה טובה בשבילך.

כאשר מכניסים חוקים, כללים, הדרכה, חינוך. מקבלים אותה.

ילדונת, זונת צומי. מטונפת וחרמנית. שרוצה כל כך הרבה. ויודעת שהיא יכולה כאן, במסגרת שהכנו, גם אם היא ביישנית ומובכת.

היא יודעת שאתה, הדאדי שלה, תקבל תיקח תכיל תאסוף אותה. גם אם היא תשתולל, ותרחיק לכת בפנטזיות שלה. פנטזיות שיכולות להגיע מ-DDLG ל-CNC, לפומביות, קשירות...

 

אתה תהיה העוגן שלה, המקום הבטוח, שתקבל אותה כמו שהיא, ילדונת עם שמות בדסמיים נוספים.

אם והרגשת שאתה לא יכול, זה מסוכן.

ילדות בוחנות גבולות. בודקות אותך. מחפשות את הפרצה. יש להן שינויים במזג לפעמים. אם לא מעמידים אותן במקום, הן ישוטטו.

וכמה שהיא תרצה להתחרמן ולהתפשט, צריך לדעת לשים גבול. ולהגיד לא.

 

ובסוף, אתה תראה אותה. ילדה חרמנית. שתמיד רוצה אך יודעת את גבולותיה. שאתה יכול להוביל אותה במסע הזה. שהיא מצליחה וטובה, שהיא גדלה ומתפתחת. שיד ביד אתם בודקים אזורים חדשים.

 

האתגר שהיא לוקחת על עצמה, והביטחון שהיא שמה עלייך.

 

לפני כחצי שנה. יום שישי, 17 באוקטובר 2025 בשעה 11:18

היא היחידה שקוראת לי דאדי.

היא הראשונה.

יש בינינו הפרש קל, שבע שנים בערך. ומעבר לגיל, יש הבדל במקום שכל אחד נמצא בו.

זה התחיל מאדוני, אדוני שלי. ומשם... הבנה שהאינטראקציה היא אחרת.

 

היא קוראת לי דאדי, ולא אבא.

אני לא אבא. ואני לא אבא שלה.

 

אבל המרחב הזה, שנוצר.

היא- קטנה. אני- דאדי.

בטבעיות.

אני עוזר לה, מלמד אותה, מחנך אותה, מעניש אותה, דואג לה, נותן לה, מאפשר לה. שם את הגבולות. מכוון אותה. אני מראה לה, לוקח אותה. לוקח לה.

עם ההיכרות שעברנו, אני יודע מה היא רוצה וצריכה. מתי היא חנפנית, חוצפנית, חמדנית. מתי היא חרמנית. מתי היא רגישה. 

אבא כזה.

 

אני כאן כשהיא מובכת, בוכה, מבולבלת, לא יודעת, "מתבכיינת", מדברת על המשפחה/בסיס/חברות/חברים/הכלוב/החיים, שמחה, עושה דברים חדשים, עצבנית, מתלהבת, צוחקת, כועסת.

היא כאן כשאני מעצב אותה לפי אידיאולוגיה, המחשבות שלי. לסיפוק שלי. לצורך שלי ושבי. בונה אותה, נותן לה צורה. 

 

היא סומכת עליי. היא יודעת שכל מה שאני עושה זה לטובתה. גם כאשר אני מעניש או עושה כללים שהיא לא מבינה. היא יודעת שאני כאן.

 

האם יש כאן פיצוי? אולי.

האם אנחנו עושים את זה במודע? כן.

 

 

*היא עשתה את זה לבד.

החליטה שבא לה.

ביקשה רשות וגם התחננה שלא אסתכל ואראה לפני שתוכל לעשות את ההפתעה עם המדבקות...