וואלה לא יודע

מים חיים - תודה על מה שעשית, תודה על מה שעוד תעשה, תודה על הרפואה שאתה מקיים בעצמך כעת וההטמעה של כל מה שחווית.
תכוון את העיניים ללבבות, ותבחר לחבר בכל אשר יתהווה בדרכך, תבחר לראות את הרקמה שנרקמת. היא אחרת.. היא מבוססת הפעם על אהבה.
מה שתבחר לראות, הוא אשר יהיה.
תחזיק תמונה יפה בלב.

ArchAngel​(שולטת) - קודם כל תודה על השירות שלך. ההקרבה שלך לא מובנת מאליו בכלל, ומוערכת יותר משנוכל להכיר לה תודה אי פעם.
אני מתארת לעצמי שנחשפת לדברים כל כך מורכבים, שלא פשוטים לעכל, זכרונות שלא עוזבים ותחושה כזו כאילו מי שלא היה שם פשוט לא יבין.
זה כל כך מתסכל כשאנשים ממשיכים עם הבולשיט המפלג כשהם לא מסוגלים להבין מה עבר על האלו בשטח שנלחמו כדי להשאיר הכל מאוחד.
חשוב שתדע שמגיע לך לקבל את העזרה שאתה זקוק לה. בדיוק כמו שאם היית נפצע פיזית, לאפשר לעצמך לקבל עזרה לא היה הופך אותך ל"פחות גבר".
נהפוך הוא, זה דורש לא מעט אומץ וביטחון, ועוד תכונות מאוד גבריות, כדי להתמודד עם מול מה שעבר עלינו במקום לקבור את זה בפנים.
אם זה מתאים לך, מציעה לך לפנות באנונימיות לעמותות נט"ל, או לדבר עם גורמים בצבא, אתה זכאי להרבה שיעזור לך להתמודד עם זה ולהחזיר את החיים למסלול.

WereJew{Sloppy Jew} - אני גם במילואים עדיין, אני גם חשבתי ככה וחשבתי כך מגיל מאוד קטן - שעוד אז זה היה יחסית נכון.
אל תתבייש לדבר עם אנשים, תטפל בעצמך ותבין שמה שעשית היה משהו שלא כל אחד יכול היה לעשות.
תודה רבה על מה שעשית בשבילנו (אני גר בעוטף, מה שעשית היה בשבילנו יותר מלכולם) ותשמור על עצמך.