לפני שנה. 8 בדצמבר 2022 בשעה 11:40
קמתי בבוקר עם צלצול ההתראה שאומרת לי שעליי לצאת
התעוררתי מהחלום המתוח עם החתלתולות הנחנקות על צנצנות חוטים וחרוזים אל המציאות שבה הזרועות, הכתפיים הצוואר והידיים שלי בכאבים עזים
וואי ישנתי לא טוב בגוף כל כך
הקמתי את עצמי אל המקלחת מסרבת בשנית לכרבולה המתוק של גזר-פאי שההתקרבה לחיבוק בוקר טוב ומושכת מתחתיה את היד שרק לפני רגע כוסתה בקיום החם והשמח שלה
ניסיתי שוב להכנס לאתר של קופת החולים וכששוב לא הצלחתי להתחבר (בתקופה האחרונה יש תקלות טכניות) התלבשתי ויצאתי החוצה בנעליים פתוחות וקפוצ'ון של ישיבת הדרום, מחפש באינטרנט את המספר של המוקד של קופת החולים בשביל בתקווה לשמוע בהקדם איפה התור שלי אמור להיות
מאיץ לכיוון הכללי של האוטובוסים לכל כיוון חשבתי שהתור כנראה בראשון לציון והנחתי שבכל מקרה אצטרך לקחת קו לכיוון מרחב העיר אז הלכתי לכיוון הכלי
בדיוק כשהגעתי לאיפה שצריך לפנות הצלחתי להגיע לקטע ההקראה הקצר שבו נאמר שיש לי תור לשעה שמונה וחצי במרפאת רמז
זהו, מילה אחת ואני לא בטוח שקלטתי את המילה הנכונה אבל אני מחפש באינטרנט ושמח לגלות שיש מרפאה קרובה בשם הזה ושהיא אפילו דיי קרובה ואם יקרה נס אני עשוי אפילו להגיע באיחור מועט ולהכנס תודה לחלק הזה ב'אני' שבחר לפני חודשים דווקא את זה
הגעתי למרפאה וכשהעברתי כרטיס הופניתי למזכירות אומר לה שיש לי תור וכשהיא שואלת לאיזו בדיקה אני עושה לה פרצוף אבוד ומבולבל או לחוץ ולא יודע או משהו כזה, לפעמים אני לא יודעת את עצמי אבל נתתי לה את הכרטיס או שאמרתי לה מספר תעודת זהות והיא הפנתה אותי לקומה למעלה שם בהעברת כרטיס קיבלתי מספר
הבדיקה הייתה טובה
רופאה נחמדה, שימת לב ושמירה על גבולות מצידי
זה כאב
דבר נכון שעשיתי היה חיסון פפילומה
הרופאה אמרה לי שאני מושלמת שלדעתי בשפה שה זה אומר שהכל בסדר
בדרך חזרה הביתה עזרתי לשתי נשים להתמצא ולהתנהל בדרכן עם האוטובוסים ואחת מהן אפילו הגדילה לקחת את עיצתי לעלות על קו מסויים ולנסוע את החלק מהדרך שיקצר לה את ההליכה ואז גם להתיישב לצידי בספסל האוטובוס ולשתף אותי במילים ודיבור ידידותי והדדי זה היה טוב וחשוב שמחתי והרגשתי שהצלחתי הבוקר
בחזרה הביתה היה לי קצת עצוב וביקשתי מהחבר החמוד שלא מפחד מרגשות שישלח לי תמונה וקצת חפרתי בהודעות בתחושת הכמיהה וגאות היופי והאהבה שהרגשתי כלפיה
אחר כך הלכתי לרקוד
היו כל מיני דברים
כשאני רוקדת אני נותנת לעצמי אפשרות ומקום וגם היה את השיר האחד הזה, עכשיו אחרי שקלטתי מי שר אותו ומה המסר שלו מחוץ להקשר הרגשי המיסטי כמעט שבתוך הראש שלי אני מסוייגת ממנו אבל אז? אז שמעתי ורקדתי אותו במחשבה טהורה כשרקדתי היו לי מילים רבות של הערכה ותודה והתבוננות באהבה כלפיה דמיינתי אותי מקדישה לה את השיר ומדברת איתה על הנאמבר
גאיתי בהתרגשות
בעולם שבחוץ עוד רקדתי עם הגוף מתנפץ על הגלים מאפשרת לטראומה דרך הטיקים להשתחרר יש מה שיש וחשבתי שבשביל שנוכל לעשות נאמבר ביחד נצטרך להכיר
שני רוצה להכיר שנכיר אני יודעת שלשיח על קיום זהויות שונות בחיינו יש מקום ושאני רוצה להתקדם עם הקשר
בינתיים את נמצאת לך בעבודה של גדולים, בתפקיד חשוב ומשמעותי אמיתי, כזה שמשנה חיים של אנשים ברמה האישית ואתה לוקח את זה ברצינות
אני כל כך מעריכה את ההשקעה שלך, ההתמדה, המחוייבות להגיע ולהביא את עצמך בעבודה את האכפתיות והאחריות שלקחת על עצמך אישית
אני כל כך מעריכה את הדרך שלך שממשיכה בקשיבות והתמדה
אני אוהבת להזכר בנשיקה ההיא אחרי המופע כשישבנו יחד, חיכיתי לזמן פרטי ביחד, זה לא היה ממש פרטי או ממש מרווח אבל זו הייתה נשיקה מתועה לעומק
ןולא להפריע למסלולה
כשחזרתי הביתה בפעם השניה כבר נגעתי בעצמי ואוננתי עמוקות תוך כדיי צפייה בסרטון בישול ומחשבה עליו עם שני הויברטורים שלי אחד הכחול עם המקצבים והחוזק והשני הורוד עם הקשיות והגודל וביחד כשדוחפים את זה חזק לתוך הכוס עם התחתונים זה נעים
הייתי רוצה שהיא תדע שאוננתי וגמרתי עליה.
עכשיו הזמן ללכת להשתין ואז לבכביסה ומשהו טוב וטעים לשתות ולאכול ולהמשיך אל רשימת המשימות בבית ובעתיד
