למרות שכל פעם מהן הייתה שונה ואחרת ככל הנראה, מי עליי שאדע מה היה בחיים.
אתמול (או כל יום אחר מהזמן האחרון) נפגשתי עם אחותי
בשיחה איתה הבנתי שהיא מתנתקת וקופצת כמוני
כל כך הרבה הערכה יש לי אליה, איכשהו כל הנשים והאנשים במשפחה שלי הם כמו ילדים קטנים שנכפו אל תוך נטל האחריות.
אתמול בעלה של אחותי אמר שההבדל בנינו הוא שהיא השלימה עם הדפקות שלה בעודי נאבקת בהן
אני חושב ת שהבחירה שלי להמשיך לחפש גורם השפעה מעודד בחיים היא עוד חלק חיובי מהדרך
דרך שאולי כמותה אחותי עברה כדיי להגיע למצב שהיא במערכת יחסים יציבה ואוהבת עם בעלה
אני בונה לעצמי שלום כי החלטתי שמגיע לי גם להיות יותר מהחרא של הוריי הפצועים
בכל המקומות בחיי כאילו כולם יודעים שאני כמו קנקית ובוטה ונועזת ודווקא פה הינה בחרתי לכתוב ולהביא פה קטע אישי שלי שלא כתוב בו דווקא על סקס סמים ורוקנרול
הזדמנות לחיים
שוב ושוב <3