לפעמים עם עצמי כשאני

מאתמול אני יודעת

כבר מההתחלה הייתה לזה תחושה של זמני

אבל הרופאה שלי עוזבת, ואתמול שוחחתי עם מנהלת המחלקה

היא לא מרוצה מזה שאני מייצרת חלב ורוצה לשנות את זה.

מה אומר לה? שכמו הפירסינג באוזן בגיל 15, היום אני נאחזת בדבר הנעים הזה שהגוף שלי יודע לעשות? ש"קראתי באינטרנט" ואין תופעת לוואי של המצב שנראית לי בעייתית במיוחד?

הריי היא זו שעוסקת ברפואה, שמבינה במוח ואחראית על ההחלטות מהסוג הזה בתוך המחלקה שלה ואני המטופלת. יש פה איזושהי עמדה של כניעות שעליי לקבל על עצמי מעצם היותי נוכחת כאן כדיי לקבל טיפול.

היא הסמכות העליונה ביותר במקום הזה והיא חושבת שצריך לעצור לי את החלב.

אוף.