תלויה בין שמים לארץ

כבר הרבה זמן שלא כתבתי פה
מצחיק לי להודות במשפט שנאמר לי מזמן " שיהיה לך טוב לא תרגישי צורך לכתוב"...
אבל איכשהו שיחה עם מישי יקרה החזיר לי את הרצון לכתוב.
אולי זו הידיעה שהיא תקרא את הכתוב?! ולא תסתמך רק על השיחה הטלפונית?!
הרבה זמן כעסתי עליך, לא הבנתי איך מכרת אותי בקלות שכזאת.. הרי ידעת שבדיוק יצאתי לחיים חדשים...ידעת איך אני אגיב, והכי נורא שידעת למה זה יוביל!
הרבה יאמרו שאין לי מה לחפש בקירבתך, אך איכשהו את הצלחת לחדור את דעותי הקדומות והתחמקת מרשימת המחיקות.
אני מניחה שכולנו עברנו דרך ארוכה בתקופה האחרונה. המון שינויים חלו בחיינו.
את מצאת את השקט והשלווה שלך, והחלטת להלחם כמו שרק את יודעת..
ואני.. גמני מצאתי את השקט והשלווה שלי.
אין טרגדיות/ סיפורים/ בלאגניים וכו'...
ניתן לומר הרבה דברים על חברות, אך חברות אמיתית שורדת הכל!
ואם לא נריב, איך נדע את הגבולות?
תודה לך, תודה שצילצלת.
תודה שבשיחה עימך הצלחתי להסתכל על העבר ולצחוק. תודה שבשיחה הבנתי על כמה דברים אני צריכה להודות, על האושר שנכנס לחיי והשלווה שמלווה לאורך כל היום, על הפשטות של החיים..
לפעמים הטוב נתפס כמובן מאליו, ובזכותך נזכרתי להודות.

תודה!!