הכרתי אותך בדרך הכי לא כשרה שיש ...
שנינו פגענו באדם שהיה חשוב לשנינו אך התעלמנו מהכל מאחר והתשוקה היתה עצומה וחשבנו רק על עצמנו.
לאורך הזמן התחלתי לשמוע סיפורים והבנתי שזה משהו שיטתי אצלך וכך אתה נוהג בכולם. ובעצם אתה אדם ללא מוסר ואין לך בעיה לבגוד בכל אדם העיקר שזה ישרת את המטרות שלך.
לאורך כל התקופה ביחד נתת לי להרגיש שאני משהו מיוחד.חזרת והדגשת שאיתי אתה לא תחזור על אותה טעות. הטוב שיצא ממך היה פשוט מדהים ואני נתתי לעצמי להשאב לתוך הסיטואציה ונתתי את עצמי, כולי, נשמתי, רצונותיי, הכל הפך להיות שלך ואתה לא הפסקת "לינוק" ממני את כל מה שרק יכולת מבלי לעצור לרגע ולראות האם זה פוגע בי?
ואז ביום אחד הבטן שלי "דיברה" ונתנה איתות שמשהו לא בסדר...
לאחר בדיקה קצרה בפון שלך הבנתי בדיוק מה לא בסדר, אתה השקרן והבוגד החלטת לישם זאת גם עלי. ואני? כמו מטומטמת נתתי לזה להמשיך מהפחד....
אח"כ עזבת וחזרת, וגם אז לא היה לי את הכח לקום ולומר שאני יודעת, אך ביום שבת אחד שהיא כבר שלחה לך הודעות מבלי לחשבן לי ותפסתי אתכם המצאת לי תרוץ... "היא רק צריכה שאני אתקין לה משהו במחשב ..."
ברוב חוצפתך עמדת מולי, חיבקת אותי , הסתכלת לי פאקינג לתוך העיניים וסיפרת לי כמה אתה אוהב ואיך אני בכלל מעזה לחשוב שאתה בוגד?
הרשה לי ברגע זה ממש לגחגח במירמור. פשוט רק המחשבה על אותו מעמד מעבירה לי צמרמורת וגורמת לי לרצות לחנוק אותך..
ואני כמו דפוקה נשארתי ולא רק נשארתי נתתי לך ממני יותר ואתה לקחת מבלי לחשבן.
וכך עברו הימים,השבועות עד שכבר התפרקתי, פשוט ישבתי מולך ובכיתי.
ביקשתי ממך שקט, שלווה, ביקשתי ללכת ואתה? שוב תופס מחבק ומבקש ממני להשאר, אתה הרי אוהב ....
ושוב אני מקבלת "ואוכלת" את המעשייה.
היום שאני מסתכלת על זה אני יודעת שזו בסה"כ היתה השהייה עבורך ורצית להיות אתה שתצא עם ידך על העליונה אז המתנת מס' ימים בסבלנות ואז הפלת עלי את המכה...
ישבתי מולך שומעת את כל המילים שאין ביכולתי לשחזר כרגע אך תאמין לי שעם כל הזמן שעבר הן עדיין מהדהדות לי בראש וצובטות בלב.
וזה נגמר...
הכאב היה נורא... והכי עצוב שהוא עדיין....
אבל זה כלום לעומת שאר הדברים שכל היחסים הללו גרמו לי.
אין לי מושג למה אני כותבת את כל זה פה...
אני לא אדם שמשתף ובטח שלא בכזו פומביות
אבל אולי זה מה שיתן לזה להשתחרר?
אני פשוט לא מאמינה.... אני קוראת את מה שכתבתי וזו היתה מערכת יחסים ונילית שהתקיימה לפני כניסתי בכלל לעולם הזה...
זו רק אני או שיש פה עוד מישהו שמזהה תסמינים בדס"מים?
לפני 18 שנים. 6 במרץ 2006 בשעה 11:49