סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תלויה בין שמים לארץ

"הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור. זה האור שבנו- לא האפלה שבתוכנו- שמפחיד אותנו יותר מכל....."
לפני 18 שנים. 6 במרץ 2006 בשעה 11:49

הכרתי אותך בדרך הכי לא כשרה שיש ...
שנינו פגענו באדם שהיה חשוב לשנינו אך התעלמנו מהכל מאחר והתשוקה היתה עצומה וחשבנו רק על עצמנו.
לאורך הזמן התחלתי לשמוע סיפורים והבנתי שזה משהו שיטתי אצלך וכך אתה נוהג בכולם. ובעצם אתה אדם ללא מוסר ואין לך בעיה לבגוד בכל אדם העיקר שזה ישרת את המטרות שלך.
לאורך כל התקופה ביחד נתת לי להרגיש שאני משהו מיוחד.חזרת והדגשת שאיתי אתה לא תחזור על אותה טעות. הטוב שיצא ממך היה פשוט מדהים ואני נתתי לעצמי להשאב לתוך הסיטואציה ונתתי את עצמי, כולי, נשמתי, רצונותיי, הכל הפך להיות שלך ואתה לא הפסקת "לינוק" ממני את כל מה שרק יכולת מבלי לעצור לרגע ולראות האם זה פוגע בי?
ואז ביום אחד הבטן שלי "דיברה" ונתנה איתות שמשהו לא בסדר...
לאחר בדיקה קצרה בפון שלך הבנתי בדיוק מה לא בסדר, אתה השקרן והבוגד החלטת לישם זאת גם עלי. ואני? כמו מטומטמת נתתי לזה להמשיך מהפחד....
אח"כ עזבת וחזרת, וגם אז לא היה לי את הכח לקום ולומר שאני יודעת, אך ביום שבת אחד שהיא כבר שלחה לך הודעות מבלי לחשבן לי ותפסתי אתכם המצאת לי תרוץ... "היא רק צריכה שאני אתקין לה משהו במחשב ..."
ברוב חוצפתך עמדת מולי, חיבקת אותי , הסתכלת לי פאקינג לתוך העיניים וסיפרת לי כמה אתה אוהב ואיך אני בכלל מעזה לחשוב שאתה בוגד?
הרשה לי ברגע זה ממש לגחגח במירמור. פשוט רק המחשבה על אותו מעמד מעבירה לי צמרמורת וגורמת לי לרצות לחנוק אותך..
ואני כמו דפוקה נשארתי ולא רק נשארתי נתתי לך ממני יותר ואתה לקחת מבלי לחשבן.
וכך עברו הימים,השבועות עד שכבר התפרקתי, פשוט ישבתי מולך ובכיתי.
ביקשתי ממך שקט, שלווה, ביקשתי ללכת ואתה? שוב תופס מחבק ומבקש ממני להשאר, אתה הרי אוהב ....
ושוב אני מקבלת "ואוכלת" את המעשייה.
היום שאני מסתכלת על זה אני יודעת שזו בסה"כ היתה השהייה עבורך ורצית להיות אתה שתצא עם ידך על העליונה אז המתנת מס' ימים בסבלנות ואז הפלת עלי את המכה...
ישבתי מולך שומעת את כל המילים שאין ביכולתי לשחזר כרגע אך תאמין לי שעם כל הזמן שעבר הן עדיין מהדהדות לי בראש וצובטות בלב.
וזה נגמר...
הכאב היה נורא... והכי עצוב שהוא עדיין....
אבל זה כלום לעומת שאר הדברים שכל היחסים הללו גרמו לי.

אין לי מושג למה אני כותבת את כל זה פה...
אני לא אדם שמשתף ובטח שלא בכזו פומביות
אבל אולי זה מה שיתן לזה להשתחרר?
אני פשוט לא מאמינה.... אני קוראת את מה שכתבתי וזו היתה מערכת יחסים ונילית שהתקיימה לפני כניסתי בכלל לעולם הזה...
זו רק אני או שיש פה עוד מישהו שמזהה תסמינים בדס"מים?





Venus in Furs​(מתחלף) - אני חושב שכל הרעיון בבדסם זה לקחת את המוטיבים של שליטה וכניעה "רעה" שיש בכולנו, ולספק את הייצרים שגורמים להם בסביבה שפוייה ומוגנת. להצליף בגוף במקום ברגשות. אם יש לך נטייה להתקרבן, עדיף שתמצי אותה על ידי היקשרות לצלב או התמסרות מינית חסרת גבולות, אבל למישו שיהיה נאמן ואוהב, ויעריך אותך עד אין קץ עבור אותה התמסרות. והמהדרין יוסיפו-ואף יתן לך לטחון לו את התחת אחרי זה....
ואמרו אמן...}{
כתבת יפה ומרגש.....
דן
לפני 18 שנים
כיסונית - כל המוצא אחד כזה מוזמן לשלוח אותו אלי.....

נ.ב
מסכימה איתך :)
לפני 18 שנים
יהלום - אהובתי היקרה,
אני שולחת לך המון המון חיבוקים.
מי שראוי לך לך, לא יבגוד באמונך.
הוא אפס.
היה כזה, וישאר כזה.
את יקירתי, בנאדם מדהים, מקסים ואוהב.
לא מגיע לך להמשיך להרגיש את הפגיעה הזו, שוב ושוב ושוב, מגיע לך את האהבה השלמה שלך.
מגיע לך להאהב ולאהוב בשלמות.
שימי אותו מאחורייך במקום הראוי לו. אי שם בעבר.
לדעתי את משתפת כי את עוד כואבת, והכתיבה הזו היא חלק מלשחרר את הכאב. זה בסדר לכאוב, וזה יותר בריא לשחרר את הכאב הזה. שלא ישב על הלב יותר.

באשר לאם זה בדסמי או לא? זה לא המקום של אף אחד לשפוט, זה בטוח.הנטיה הזו ההתמסרות הזו של התמסרות אין קץ מאהבה, היא מקום שיכול להוביל להרס עצמי במסגרות לא נכונות... גם בתוך קשרים זוגיים ונילים לחלוטין, וגם אם האהבה הזו מפרה. מתי שהוא, זה מערר איזה שהוא איזון עם עצמך.
אני תמיד בעד נתינה, אבל עד שאת מוותרת על עצמך. שם זה נהיה נטו רע.

חוצמזה, אם את מוצאת בך את הצורך הזה לאהוב, ולהביע את זה בידסמית כך או אחרת, אין צורך לנתח את העבר ולשפוט אותו לפי משהו שלא היית מודעת אליו אז. שאלה אם את מודעת לזה היום, רוצה לממש ואם כן באיזה אופן.

אבל בשום פנים ואופן, אל תמחקי את עצמך אהובתי.
כי כשאת מאבדת את עצמך
אין לך מה להעניק יותר.


אוהבת אותך המונים.
יהלומית
לפני 18 שנים
כיסונית - יקירתי,
תודה על המילים...
אני בהחלט מתחילה לחשוב שוב לאן אני שייכת....
הגדרתי את עצמי כלא בעסק ומיום ליום אני מבינה שאולי זה לא נכון....
כצעד ראשון הורדתי את ההגדרה... בהמשך..... אין לדעת...
לא מבטלת את עצמי ובטח לא מוחקת פשוט עושה אירגון חדש בדברים.
אם יגיע מישהו שאני אחליט שראוי לאמון+נתינה שלי
אולי אני אפילו אחליט להפתח ולהעניק כמו שאני יודעת להעניק.
נכון לכרגע הכל פתוח.....

}{
אוהבת גם שנעלמת
לפני 18 שנים
Zarial​(מתחלפת) - מתוקה שלי
אני אגיב קצת אחרת מקווה שתביני
מכל מערכת
וזה בעצם לא משנה ונילית או לא לוקחים את הטוב להיזכר בו ואת הרע ללמוד ממנו
ככה אני רואה דברים
את מוזמנת להצטרף :(
קשה לנו למצוא את הכוח ללכת
קשה לנו לאמין שככה פוגעים בנו בזמן שמסתכלים לנו בעיניים ואומרים "אוהב"
אישה אוהבת עם אוזניים מישהו אמר פעם
אני חושבת שהוא צדק
אוהבת אותך
ותמיד כאן בשבילך
נשיקות והמון חיבוקים
לפני 18 שנים
כיסונית - בייבי,
אני מקבלת את תגובתך ואף מאמינה בה.
אבל לפעמים שצוברים מס' דברים כמו פגיעה/ כאב זה יוצא....
תאמיני לי שאת הרע למדתי ולא קם/יקום הבן זונה שיעשה לי את זה שוב!!!!!!
כן, לצערי נשים באמת אוהבות עם האוזניים ורוצות להאמין ש....
אני רוצה להאמין שאת הלקח שלי למדתי ומפה זה רק ישתפר :)

אוהבת המון בחזרה ושולחת נשיקות (את החיבוקים אני לוקחת ממך אלי הם פשוט חזקים ועוטפים)
לפני 18 שנים
צ'יטה​(שולט) - וואי.
הצמרר כל שיער גופי כשקראתי. כמה כאב, כמה מירמה, כמה סבל.
עלה בי דחף עז לחבק אותך, להיות שם בשבילך, בכאב.
רציתי לומר מילים חמות, כמו כל המדהימים שהגיבו פה. רציתי לומר אהבה, רציתי לומר שאהיה שם בשבילך.
אבל אני מרגיש לא קרוב מספיק, לומר מילים נאצלות כמו שנאמרו פה. לא ראוי מספיק.
והן נעלות פה התגובות, ממש, ונוגעות בליבי. (צמרמורת)
וכל מה שבא לי לומר לך בעצם, שנגע לי בתוך הבפנוכו של הנשמה, כאבך. וממש ממש ממש, בא לי לחבק אותך, חזק כזה, רך כזה, חם נורא, כזה שימיס לך את כל הכאב.
לפני 18 שנים
כיסונית - מתוק שלי,
כן, הרבה כאב, מירמה וסבל..
אבל כל זה נועד על מנת לחשל אותי (הרי להרוג זה לא הרג)
מקבלת ממך את כל אותם חיבוקים, דיברי האהבה ואני יודעת שאתה שם עבורי.
אתה קרוב למרות שאולי אינך חש כך.
לא ראוי? אני מזהה פה ריגשי נחיתות?
בכל מקרה קיבלתי את כל אותם דברים שהרגשת צורך להעניק לי והם חיממו את ליבי ועזרו להמסת הכאב.

}}{{
אוהבת איש יקר
לפני 18 שנים
aka BODYGUARD - ואני בכלל לא יודע מה לומר..
הכתוב טוב לוניליות וגם לבדס"מיות...
אין הבדל.
כיסי,
את מוציאה וזה העיקר.
החיבוק שלי תמיד מוכן עבורך, כמו שתמיד היה ויהיה,
ואת יודעת היטב איך להשתמש בו.

זריאלי..
אישה אוהבת עם האוזניים...חחחחח...
אהבתי ונבדוק זאת..
לפני 18 שנים
כיסונית - בודי,
איך יכול להוצר מצב שאין לך מה לומר? הרי תמיד יש לך מה להוסיף....
בטח יודעת שהחיבוק פה ועוד יותר יודעת כיצד להשתמש בו (הרי אני צומי...)
ברררררר
חולה עליך...
}{
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י