סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תלויה בין שמים לארץ

"הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור. זה האור שבנו- לא האפלה שבתוכנו- שמפחיד אותנו יותר מכל....."
לפני 18 שנים. 12 במרץ 2006 בשעה 9:28

תודה לך בן זונה יקר שאחרי עבודה קשה שלי על עצמי ושל אנשים נוספים איתי אתה מגיע ובהנף יד אחת או יותר נכון שתיים אתה פשוט מגיע ומרסק הכל.
נכון אנשים שאוהבים אותי יגידו "זו לא את זה הוא..."
אבל לומר לכם את האמת?
זו כן אני!!! מפני שאם דברים חוזרים על עצמם כל פעם מחדש עם אנשים שונים והאדם היחיד שנשאר באותה משואה זו אני אז... כנראה שזו באמת אני!!!!!!!
אז שוב נתתי לעצמי להאמין שהפעם זה שונה. איזו סתומה אני!!!!!!!!!!!
כנראה שאני עטיפה יפה וריקה מבפנים! ממש כמו משלוח מנות שעטוף ממש יפה ובתוכו מסתתרות כמה במבות יבשות.
ביום שישי ניסו להוציא את הכאב ואפילו הצלחתי להגיע לתובנות חדשות על עצמי. אבל מה לעשות שכנראה שהכל אשליה אחת גדולה?
חוזרת לאותה נק'... לא נותנת אמון, לא רוצה להעניק, לא מעוניינת לקבל ותסלחו על הבוטות: שכולם ילכו להזדיין.

שיהיה לכולכם שבוע נהדר!!

aka BODYGUARD - מה?????????

תקשיבי ותקשיבי טוב...

טלפון מיידי!
אבל מיידי!

ריקה מבפנים יור אסס....

חכי חכי... מהר לצלצל!!!

לפני 18 שנים
צ'יטה​(שולט) - דיברתי איתך נשמה.
תסמונת הקורבן.
זו את מזמינה את זה.
לא בגלל שאת ריקה בכלל, כי את רחוקה מזה.
את אדם עוצמתי, איכותי, מלא אהבה ורגש, ומדהים.
זה בידיך לצאת מהתפקיד הזה שבחרת בטעות. את התבלבלת פשוט.
פשוט צאי משם.
ואת יודעת מה ? זה לא כזה קשה,
ויותר מכך, את יכולה לנצח את זה בהליכה.
נשיבוק
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י